תזונת תינוקות

June 2, 2018

אחד הנושאים בהם מהרהרים הורים רבים (לא מעט) בשנתו הראשונה של תינוקם הוא: תזונת התינוק.

המעבר ממזון נוזלי למזון מוצק.

 

מתי נכון להתחיל עם חשיפה למזון אחר? עם אילו מזונות מומלץ להתחיל? באיזו מידה? באיזה אופן מומלץ לשלב? ושאלות נוספות... עליהן ננסה לענות במאמר זה.

 

אבל השאלה הראשונה והמרכזית היא:

מדוע כל כך חשוב לדייק בתהליך הזה של מעבר ממזון נוזלי למזון מוצק?

 

במשך 9 חודשים ניזון העובר מאימו דרך חבל הטבור, ישירות למחזור הדם. כאשר הוא יוצא לאוויר העולם מתחילה מערכת העיכול תהליך הבשלה שנמשך כשנה וחצי, עד לשלב בו אמורה אנרגיית מערכת העיכול ובראשה הטחול, להיות חזקה דיה כדי להפיק בצורה טובה צ'י ודם.

 

לאור העובדה שמערכת העיכול נמצאת במצב פאסיבי בהיות התינוק עובר בבטן אימו, הוא נולד עם מערכת עיכול חלשה ובעיקר חולשה של צ'י הטחול. זו גם הסיבה שעד גיל 3 נמצא קשר ישיר בין מרבית הפתולוגיות של הפעוט לבעיות בתזונה.

 

מערכת העיכול היא אחת המערכות הצורכות הכי הרבה אנרגיה בגוף. מעורבים בה איברים רבים. ראשיתה בפה וסופה בפי הטבעת. קשורים עימה גם בלוטות ההפרשה שהן: בלוטות הרוק, הלבלב, הכבד וכיס המרה. תפקידה: לפרק ולספוג את המזון אל מחזור הדם ומשם לתאים.

 

השילוב של מערכת חלשה שמתחילה לתפקד ולהבשיל רק עם היוולד התינוק, עם מערכת הצורכת אנרגיה רבה, מצריך מההורה להיות מדויק במזון הניתן לתינוק, על מנת שלא ליצור הכבדה מיותרת על מערכת העיכול. הכבדה כזו עשויה להחלישה יותר, דבר שיביא את הגוף בהכרח להשקיע אנרגיה נוספת במערכת העיכול (על זו שממילא כבר מושקעת בה), אנרגיה שתנותב ממקורות אחרים בגוף לטובת מערכת העיכול, מה שעשוי לגרור החלשה של מערכות אחרות.

 

החלשה של מערכת העיכול תפגע גם ביעילות יצור הצ'י, הדם ונוזלי הגוף, מה שיביא לייצור ליחה ויותר פסולת תצטבר בגוף.

 

התוצאה של שני אלה: פתולוגיות שונות. החל מ- כאבי בטן, גזים, יציאות לא סדירות ו/או תקינות (שלשול, עצירות), ליחה בקיבה, היחלשות מערכת החיסון, התקררויות , חולשה של מערכת הנשימה, חוסר שקט, וכלה בחוסר דם (על רקע תהליכי פירוק וספיגה נמוכים) ועוד...

 

כאשר תינוק נולד, המזון היחיד שהוא יכול לאכול ולעכל (וגם זה לא תמיד בשלמות), הוא: חלב אם – שמקורו בדם האם. או תחליף חלב שאמור להיות דומה בערכיו התזונתיים לחלב אם.             

*אציין בהדגשה כי חלב אם מכיל הן את הערכים התזונתיים להם זקוק התינוק והן נוגדנים חשובים ממערכת החיסון של האם, ולכן כמובן נעדיף חלב אם על תחליף חלב.

 

פעולת היניקה (בין אם מהאם או מבקבוק) מפעילה את השרירים הטבעתיים של הפה ומיד מכניסה את כל מערכת העיכול לפעולה יותר ערה. מהשריר הראשון ועד לשריר האחרון, היניקה מחזקת מאמנת ומבשילה את מערכת העיכול.  היא גם משפיעה כמובן על המרידיאנים הקשורים עם מערכת העיכול, מעוררת אותם, פותחת אותם והם, כמו גם הצ'י הזורם בהם, הולכים ומתחזקים.

 

התינוק גדל. מערכת העיכול מתחזקת.

 

באיזה גיל מומלץ להתחיל לחשוף את התינוק למזון אחר?

ההמלצה היא מגיל 8 חודשים ומעלה.

ככל שהתינוק יינק יותר חלב אם כמזון יחיד, כך תתחזק ותתאזן יותר מערכת העיכול שלו (וגם מערכת החיסון), ויהיה לו יותר קל לעבד ולעכל מזון חדש.

 

באיזו מידה מומלץ לחשוף את התינוק למזון חדש?

כל מזון חדש יש לחשוף בטעימות ובהדרגה (כפי שיפורט בהמשך), מהסיבות הבאות:

  1. לאפשר לתינוק להכיר את המזון החדש.

  2. לאפשר עיכול טוב. העמסה כמותית של מזון חדש מיד תערער את היציבות של מערכת העיכול, תחליש אותה ותיצור תגובה.

  3. לוודא שאין תגובה אלרגית.

 

מהי תזונה מומלצת? עם אילו מזונות כדאי להתחיל ובאיזה שלבים?

*הערה: הפירוט המובא להלן בהקשר למזונות השונים הינו בהקשר לתמיכתם בתזונת התינוק בלבד. למזונות שלהלן תכונות נוספות שאינן מאוזכרות במאמר זה.

 

מגיל 8 חודשים ומעלה – בניגוד לדעות הרווחות הממליצות להתחיל עם דגנים בראשם האורז (כדייסה), אני ממליצה להתחיל דווקא עם בטטה.

היא נחשבת קלה מאוד לעיכול.

 

בעלת אנרגיה: נייטרלית.

 

טעם: מתוק (הטעם תומך בהתחלה ידידותית ומזמינה של חשיפת התינוק לעולם חדש של טעמים ומזונות, שהם בסופו של דבר - הרגל נרכש).

 

מחזקת טחול וקיבה – פאזת האדמה, ריאות וכליות. מחזקת צ'י ודם ועל ידי כך תומכת בתפקודי הטחול ובתהליך ייצור הצ'י והדם. עשירה בברזל (החיוני מאוד לתינוקות בשנתם הראשונה). תומכת בתהליכי עיכול.

 

מומלץ להתחיל בטעימות, פעם אחת ביום, למשך 4 ימים לפחות (לפני שמעלים את הכמות).

לאחר מכן, להעלות בהדרגה את הכמות מכף אחת, לשתי כפות ושלוש בארוחה. לתת לתינוק להרגיש את המזון באצבעותיו ולאכול לבד.

 

המזון העיקרי – חלב אם/ תחליף חלב אם.

 

*יש לוודא עם התינוק מהו המרקם המועדף עליו (תינוקות רבים נרתעים ממרקמים מסוימים ולאו דווקא מהמזון עצמו): טחון, מעוך במזלג או מעוך בין האצבעות.

 

 

מגיל 9 חודשים ומעלה –  ניתן להוסיף תפוח עץ מאודה.

התפוח טעמו: מתוק-חמוץ (תלוי בזן).

 

בעל אנרגיה: קרירה.

 

מלחח את הגוף בנוזלים, בעיקר את הריאות.

תומך בתהליכי עיכול ומעודד תאבון.

נוגד רעילות.

נחשב למזין מאוד.

 

מהווה גיוון מרענן לתזונת התינוק. מעורר ומפתח את הטעמים האחרים והסקרנות למזון חדש נוסף. יכול להוות ארוחה בפני עצמה או ארוחת ביניים קלה ואפילו חטיף בגינה.

 

 

מגיל 10 חודשים ומעלה – ניתן להוסיף גזר, דלעת, ואגס (מאודה).

*עדיין התזונה העיקרית צריכה להיות – החלב.

גזר

טעם: מתוק.

אנרגיה: נייטרלית.

מחזק טחול, קיבה וריאות.

מחזק את הצ'י הכללי ובונה דם. תומך ומחזק רקמה רירית, בין היתר, ריריות הקיבה (בעיקר כמיץ גזר).

משתן.

 

דלעת

אנרגיה: נייטרלית.

טעם: מתוק ומעט מריר.

מחזקת קיבה וטחול – פאזת האדמה. מחזקת את הלבלב.

מטהרת ליחה ולכן יעילה בבעיות הקשורות עם מערכת הנשימה.

 

אגס

אנרגיה: קרירה.

טעם: מתוק.

בעל השפעה על הקיבה והריאות.

נחשב למטהר ליחה עוצמתי (בעיקר כשמבושל או מאודה).

מטהר חום מהמעי הגס ולכן יעיל לטיפול בעצירות. מטהר חום גם מהריאות ולכן יעיל במקרים של ליחה צמיגה (כמטהר ליחה), ליחה על מיתרי הקול, דלקת גרון חמה ושיעול.

 

 

מגיל שנה – ניתן להוסיף לתזונה דגנים. מומלץ להתחיל עם: שיבולת שועל ובהמשך להוסיף אורז בשמתי הודי לבן ואמרנט.

 

שיבולת שועל 

אנרגיה: חמימה.

טעם: מתוק.

מסייעת בתהליכי עיכול. תומכת ומחזקת את פאזת האדמה: קיבה וטחול.

משפרת את השינה (אם אוכלים אותה בארוחת ערב לפני השינה).

נחשבת למטהרת ליחה.

 

אורז בשמתי לבן

אנרגיה: נייטרלי.

טעם: מתוק.

נחשב כמחזק צ'י וטחול. משפיע על פאזת האדמה – קיבה וטחול.

*לטעמי, כאשר מדובר באוכלוסיה עם מערכת עיכול חלשה ועדינה, האורז הלבן עדיף על פני המלא. הוא נחשב למזין ומכיל חלק מהקליפה. קל יותר לבישול, ללעיסה (בפרט כאשר השיניים עדיין בתהליכי צמיחה) ובעיקר קל יותר לעיכול.  

 

אמרנט

אנרגיה: חמימה.

טעם: מריר.

מחזק יין, בפרט יין הכליות. עשירה בחלבונים וחומצות אמינו.

מאוד מומלצת לתינוקות וכמובן גם למבוגרים. ניתן להגישה כדייסה או להוסיף למרקים (מעשיר את המרק ומעניק לו מרקם קרמי. יש להקפיד לבשל היטב בגלל גודלם הקטן של הגרגירים).

 

 

מגיל שנה וחודשיים – ניתן להוסיף מגוון ירקות נוספים כמו: דלעת, קישוא, סלרי ותפוח אדמה;       פירות כמו: אבוקדו, בננה, מלון, אבטיח וענבים.

 

תפוח אדמה

אנרגיה: נייטרלי.

טעם: מתוק.

מחזק צ'י וטחול.

 

דלעת

אנרגיה: נייטרלית.

טעם: מתוק (עד מר לעתים).

תומכת ומחזקת את פאזת האדמה – טחול וקיבה.

תומכת במערכת נשימה – בעיקר סמפונות עליונים.

 

סלרי

אנרגיה: קרירה.

טעם: מתוק עד מר.

תומך ומחזק את הקיבה והטחול ואת מערכת העיכול.

מטהר ליחה.

 

אבוקדו

אנרגיה: קרירה.

טעם: מתוק.

מחזק צ'י, דם ו- yin.

* נחשב לפרי טרופי ולכן מעורר ליחה. יש לשים לב במצבים של פתולוגיות עם ליחה.

 

בננה

אנרגיה: קרה.

טעם: מתוק.

מלחלחת את המעיים ונוגדת רעילות.

* יש לשים לב, הבננה נחשבת לליחתית ולכן לא מתאימה במצב של פתולוגיות עם ליחה.

 

ענבים

אנרגיה: נייטרלי.

טעם: מתוק – חמוץ.

מחזקים דם וצ'י. בעלי השפעה על טחול, ריאות וכליות.

 

אבטיח

אנרגיה: מטהר חום. מקרר.

טעם:  מתוק.

האיברים עליהם הוא משפיע: לב, קיבה, כבד, כליות ושלפוחית שתן.

ערכים תזונתיים: עשיר בויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון.

אשלגן, ויטמין A  (בצורת בתא קרוטן) ויטמין C, ויטמינים מקבוצת B , ברזל, מגנזיום, סידן, ליקופן (יותר מכל ירק ופרי אחר), זרחן, ציטרולין (חומצה אמינית) ועוד.

מחזק יין, מטהר חום, מקרר, משתן.

 

מלון

אנרגיה: קרה.

טעם: מתוק.

משפיע על האיברים: קיבה ולב.

מרווה, מקרר, משתן.

 

מגיל שנה וחצי – תזונה מלאה.

 

 

אבל הכי חשוב –

אוכל הוא חוויה חושית! וטעם הוא נרכש. בכל מזון שאתם נותנים לתינוק, אל תחסכו בטעם ובמראה... לחושים שלנו יש חלק חשוב מאוד בחוויה זו.

 

 

 

Please reload

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון כתבות