צהבת ילודים

June 2, 2018

 

צהבת ילודים או בשמה המקצועי והמוכר: היפרבילירובינמיה = רמות גבוהות של בילירובין בדם, היא מצב של שקיעת פיגמנט צהוב (הוא הבילירובין) ברקמות, הגורמת להצהבה של העור ולובן העיניים. 

 

בילירובין הוא תוצר טבעי של פירוק המוגלובין בכדוריות הדם האדומות כאשר הן מזדקנות ומתפרקות.

ההמוגלובין מתפרק לשניים: "הם" ו- "גלובין".

ה"הם" היא מולקולה ממנה נוצר התוצר הסופי הנקרא: בילירובין לא מוצמד או בילירובין בלתי ישיר. הוא אינו מסיס במים ורק לאחר שנקשר עם החלבון אלבומין, הוא נישא בזרם הדם אל הכבד, נקשר עם חומצה גלוקורונית, הופך למסיס במים – מה שמאפשר את הפרשתו לכיס המרה, אז הוא נקרא: בילירובין מוצמד או בילירובין ישיר.

במצב תקין, הבילירובין מופרש אל מערכת העיכול ומסולק מהגוף דרך הצואה, מה שאגב מקנה לה את צבעה החום. כאשר הבילירובין מצטבר בדם או ערכים גבוהים שלו נמצאים בשתן, הדבר יכול להעיד, בין היתר, על צהבת.

 

צהבת ילודים הינה תופעה שכיחה למדי (מהסוג של בילירובין בלתי ישיר). היא מתפתחת בימים הראשונים לחייו של התינוק והסיבה נעוצה בחולשה של הכבד ותהליך הבשלה שנמשך לאחר שהתינוק נולד.

הילוד נולד עם רמות גבוהות של כדוריות דם אדומות במחזור הדם והם עוברים תהליך פירוק מהיר. כל עוד התינוק ברחם אימו, הבילירובין מופרש מגופו דרך חבל הטבור. כאשר הוא נולד הוא אמור להתחיל להפריש את הבילירובין באופן עצמוני. אך היות והכבד שלו אינו בשל דיו ובגופו ריבוי של כדוריות דם אדומות, אנו נתקלים במצב שהכבד אינו יעיל דיו אל מול הקצב הדרוש לסילוק הבילירובין ולכן נוצר מצב של הצטברות בילירובין בדם ושקיעתו ברקמות.

 

*הכבד אינו האיבר היחיד הנמצא בתהליך הבשלה לאחר הלידה. כך מרבית האיברים ומערכות הגוף, כמו: הריאות ומערכת הנשימה, מערכת העיכול והאיברים המעורבים, הכליות ומערכת החיסון.

 

ישנם שני סוגים של צהבת: פתולוגית ופיזיולוגית.

 

צהבת פתולוגית

נדירה יותר בקרב ילודים, היא אינה צפויה ועלולה לסכן את בריאותם היות ותהליך הפתולוגיה מעודד הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות ופגיעה בתפקוד הכבד.

 

צהבת פיזיולוגית

צהבת זו נחלקת לשניים:

  1. צהבת הנובעת מבילירובין  ישיר - הבילירובין נקשר עם חומצה גלוקורונית (ראה הסבר דלעיל). סוג זה נדיר יותר. מתבטאת, בין היתר, בשתן חום, סימפטום שיעיד כי אין מדובר בצהבת הילודים השכיחה. קשורה עם מומים מולדים לדוגמא. והיא מחייבת טיפול רפואי שונה.

  2. צהבת הנובעת מבילירובין בלתי ישיר – צהבת הילודים השכיחה המכונה היפרבילירובינמיה. עשויה לגרום לסיבוכים נוירולוגים עקב חדירתו למחסום הדם-מוח, כאשר הסכנה העיקרית היא פגיעה מוחית כתוצאה מחדירת בילירובין (בלתי ישיר) לרקמת המח, תהליך הקרוי Kernicterus. מצב זה עשוי ליצור נזק בלתי הפיך לגרעיני תאי המוח ולהשפיע על התפתחותו.

 

ההתייחסות לרמות הבילירובין משתנה בהתחשב לגיל היילוד, משקלו ומשך ההיריון.

כך לדוגמא, בגיל 12 שעות מרגע הלידה רמת בילירובין של 7מ"ג% תחשב לגבוהה מאוד ואף מסוכנת ואילו בגיל 36 שעות רמה זו תחשב כדרגת סיכון נמוכה מאוד.

 

גורמי סיכון עיקריים להיפרבילירובינמיה:

  • רמת בילירובין - מעל אחוזון 95(high risk zone)  

  •  (intermediate high risk zone) 75-95

  • עדות להמוליזה (צהבת המופיעה תוך 24 שעות עם ירידה בהמוגלובין ועליה חדה של רמות הבילירובין בדם)

  • חוסר באנזיםG-6-PD

  • תשניק פרינטלי

  • גיל הריון 37 שבועות או פחות

  • היפואלבומינמיה (רמות אלבומין נמוכות העלולה להעיד על פגיעה בתאי הכבד)

  • דימומים תת-עוריים נרחבים

  • זיהומים שונים העוברים מהאם לעובר (כמו הרפס, אדמת...)

  •  הנקה (הנקה לא מספקת הגורמת לירידה במשקל התינוק בדרך כלל בין היום ה- 3-5)

  • תינוק לאם סכרתית

  • תת פעילות מולדת של בלוטת התריס

  • מין זכר

 

הטיפול ברפואה המערבית

 

בכל ילוד מתבצע מעקב שוטף להתפתחות צהבת לאורך כל תקופת אשפוזו, במטרה למנוע היפרבילירובינמיה קיצונית ועל ידי כך למנוע נזק מוחי בלתי הפיך.

 

עם קבלת תינוק לתינוקיה ההנחיות הן לוודא שגוון עורו אינו צהבהב. במידה ואכן הוא כזה יש צורך מיידי בבדיקת בילירובין.

 

היות ומרבית התינוקות בארץ משתחררים מבית החולים סביב גיל 48 שעות ומכיוון שבגילאים אלה רמת הבילירובין בדם בדרך כלל טרם הגיעה לשיאה, ישנה חשיבות רבה להערכת הסיכון של הילוד לפתח צהבת לאחר השחרור.

 

בדיקת ערכי הבילירובין מתבצעת על ידי בדיקת דם או במכשיר TcB מאושר. זהו מכשיר המבצע הערכה של בילירובין בצורה בלתי חודרנית על ידי מדידת הצבע הצהוב בעור הילוד. הבדיקה פשוטה ומשקפת בצורה אמינה את רמת הבילירובין בסרום או פלזמה. ההמלצה היא להתייחס ל TcB -כאל בדיקת סינון. המכשיר אינו מהווה תחליף לבדיקת דם, אך יכול לספק הערכה כללית לגבי רמת הבילירובין.  

 

הועדה לקביעת המלצות למעקב וטיפול בצהבת הילוד מטעם האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה ממליצה כי אם בקריאת TcB רמת הבילירובין נמצא באחוזון ה- 75 לגיל הילוד בשעות לפי עקומת בוטאני יילקח דם לבדיקת בילירובין.  

 

אם ברקע קיימים גורמי סיכון לצהבת ילודים אפשר לבצע בדיקה בדם גם כאשר הTcB  הינו פחות מאחוזון 75 וזאת על פי שיקול קליני.

 

הערכה סיעודית ותיעוד לצבעו של התינוק מתבצעת לפחות פעם במשמרת של צוות האחיות במחלקה. במידה ומופיעה צהבת הנראית לעין ב- 24 השעות הראשונות לחיים, נדרשת בדיקת בילירובין.

 

כל תשובת בילירובין והסיכוי להתפתחות של היפרבילירובינמיה בהמשך, מוערכת לפי מיקומה בעקומת האחוזונים לבילירובין לפי גיל התינוק בשעות (ראה הטבלה שלהלן). במידה ורמת הבילירובין תהיה מעל האחוזון ה- 75 ובוודאי אם תהיה מעל האחוזון ה – 95, יוערכו גורמי הסיכון בילוד והתאמתו לקריטריונים לטיפול באור.

 

 

 

דרכי הטיפול

 

1. מומלצת הנקה תכופה על מנת למנוע מצבים של רעב או לחלופין האכלה באמצעות תחליפי חלב אם - הרכיבים שמרכיבים את התחליפים מזרזים יציאות. המטרה: זירוז סילוק והפרשת הבילירובין דרך הצואה והשתן.

 

2. פוטותרפיה - טיפול באמצעות אור כחול. טיפול זה מומלץ במקרים של בילירובין בערכים בין 17-20מ"ג%.

האור המוקרן על התינוק מביא להתפרקות הבילירובין בעור ומסייע לפינויו מהגוף. התינוק שוכב ערום מתחת לאור כשעיניו ואיבר מינו מכוסים על מנת להגן מפני קרני האור.

סיבוכי הטיפול בפוטותרפיה: שלשולים, פריחות עוריות, חימום יתר, פגיעה ברשתית, איבוד נוזלים.

 

3. במצבים בהם רמת הבילירובין מגיעה ל- 25מ"ג% נדרשת החלפת דם. לרוב, יתבצע טיפול זה רק לאחר ניסיון של 3-4 שעות של טיפול אור אינטנסיבי (לא מדובר בטיפול פוטותרפיה המוזכר בסעיף 1 דלעיל). ההמלצות הן לבצע את החלפת הדם ביחידה לטיפול נמרץ על ידי רופא בעל ניסיון בפעולה זו.

 

 

 

צהבת ילודים לפי הרפואה הסינית

 

" הצהבת אוזכרה בכתבים הסינים כבר לפני אלפי שנים בשם HUANG DAN. הספר הראשון שהזכיר את המחלה היה ה- SU WEN  שכתב (פירוש): "יכול להיות צהוב או אדום, שוכב בשקט, כלומר יש צהבת".
הרפואה הסינית ידעה בחוכמתה לחלק גם את הסימן הזה לצהבת יינית וצהבת יאנגית.

 

המחלה הופיעה לראשונה בספר  伤寒论 – shanghanlun בפרק שמדבר על שכבת היאנג-מינג ושם נאמר: "…הזעה בראש, הגוף לא מזיע, שתן לא סדיר, ניתן לשתות מים או נוזלים, כלומר יש תקיעות של חום בפנים, הגוף חייב להיות עם צהבת, צריך להשתמש במרשם:       YIN CHEN HAO TANG  ." כאשר הכוונה היא להוציא את החום דרך השתן והיציאות ועל ידי כך החום יצא החוצה ואתו הצהבת. "[4]

 

 

גם ברפואה הסינית מבחינים בין צהבת פתולוגית לבין צהבת פיזיולוגית.

 

אבחנה נוספת היא בין צהבת יינית לצהבת יאנגית, והיא באה לתאר את החמרת/התקדמות המחלה.

הצהבת היאנגית תופיע בתחילת המחלה כשמצד אחד הפתוגן העודף ברמה חמורה אבל ה-zheng qi עדיין חזק ויכול להילחם בפתוגן.

הצהבת היינית היא כאשר המחלה נמצאת בגוף לאורך זמן וכתוצאה מכך ה-zheng qi   נחלש מאוד.

 

לפי הספר: jin gui yao lue   גורם המחלה העיקרי הוא לחות:

  1. חום ולחות תוססים בעובר

  2. קור ולחות חוסמים את המרידיאנים בעובר.

* לחות שנגרמת מחום גורמת לצהבת יאנגית,

* לחות שנגרמת מקור גורמת לצהבת יינית.

 

גורמים נוספים אך נדירים יותר הם:

  1. סטגנציה של צ'י ודם;

  2. חום ולחות אצל האם שעוברים אל התינוק – דפוס של עודף;

  3. רוח פנימית;

  4. התמוטטות של היאנג.

 

האיברים המעורבים במחלה הם: טחול, קיבה, כליות, כבד וכיס מרה.

 

 

1. חום ולחות תוססים בעובר:

 

סימפטומים:  גוון צהוב של העור והעיניים, תיאבון ירוד, אי שקט, בכי חזק, שתן כהה, יכול להופיע חום מדיד, לעתים נראה בטן נפוחה, הקאות.

 

לשון: אדומה עם חיפוי צהוב ושמנוני.

 

עקרון טיפולי: טיהור החום וסילוק הלחות.

 

פורמולה: yin chen hao tang – (אסורה במקרים של צהבת יינית).

אם מופיע חום גבוה נוסיף את:hu zhang , long dan cao

ללחות: fu ling

 

 

 

הצמח huang lian - פיקרוריזה קורואה:

בין השפעותיו הרפואיות, הצמח מטהר לחות חמה מהכבד. טוב לחום גבוה, אי שקט, לשון אדומה, הקאות, שילשול.

ניתן לתת לתינוק למצוץ ממנו חתיכה קטנה.

 

 

2. קור ולחות חוסמים את המרידיאנים בעובר:

 

סימפטומים: גוון צהוב חיוור של העור והעיניים, גפיים קרות, צואה רכה בגוון אפור, מעט שתן, תאבון ירוד.

 

לשון: חיוורת עם חיפוי לבן ושמנוני.

 

עקרון טיפולי: חימום וחיזוק היאנג במחמם האמצעי וסילוק הלחות.

 

פורמולה: yin chen li Zhong tang

לצואה רכה נוסיף: shan yao

לתאבון ירוד: shen qu, shan yao

 

----------------

 

לטיפול בצהבת ניתן להיעזר גם בשמן זרעי גדילן. עיקר השפעותיו ניכרות בכבד, כליות ומערכת העיכול. הוא מנקה רעילות עצמתי ויעיל מאוד בטיפול בתהליכים דלקתיים. יעיל בטיפול במחלות שונות של הכבד כמו צהבת. בטוח מאוד לשימוש בתינוקות.

 

 

ברפואה הסינית מסתכלים על התינוק והאם כיחידה אחת ולכן פעמים רבות נבחר לטפל בתינוק דרך או בשילוב טיפול באימו, בפרט כאשר נמצא גם באם דפוס של חום ולחות (דפוס של עודף. שכיח יותר) או דפוס של קור ולחות (דפוס של חוסר).

 

 

 

  • המידע המובא במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו בא להחליף יעוץ עם רופא ילדים. שימוש בצמחים שצוינו דלעיל הינו על פי יעוץ של איש מקצוע מוסמך בלבד.

 

 

מקורות

  1. האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה הועדה לקביעת המלצות למעקב וטיפול בצהבת הילוד המלצות למעקב וטיפול בצהבת הילוד ( (Preterm Late & Term- http://www.neonatology.co.il

  2. https://med.stanford.edu

  3. ויקירפואה

  4. מתוך מאמר על צהבת במטופלים אונקולוגים – אריק פולק  www.sinit.co.il

  5. המדריך השלם לרפואה סינית – שאדי מרג'ייה, ישורון (שורי) נוימן, איריס שפירא

  6. http://master-tung-tcm.blogspot.co.il

  7. שמן זרעי גדילן - אורית מנשה tozeretbyte.wordpress.com/2015/07/12

 

 

 

 

Please reload

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון כתבות
Please reload