ריפלוקס אצל תינוקות

February 3, 2018

ריפלוקס – הגדרה פיסיולוגית

 

מצב בו תוכן (של אוכל) עולה חזרה מהקיבה אל הוושט, יחד עם מיצי קיבה. התוכן יוצא בצורת הקאה ואצל

תינוקות הוא מוגדר כפליטות פה מרובות.

ברפואה המערבית מתייחסים לתפקיד הפיסי של השוער התחתון (שסתום) של הוושט. שסתום זה אמור להיפתח עם כניסת המזון לקיבה ולאחר מכן להיסגר כדי למנוע עלייה של חומצות הקיבה. במצב של פליטות מרובות והקאות החשד הוא כי השוער רפוי ואינו מתפקד כשורה, ומכאן – הריפלוקס.

 

 

איך מאבחנים?

 

פליטת פה היא תגובה פיסית שכיחה אצל תינוקות מיום היוולדם ועד גיל שנה וחצי לערך, כאשר בחודשים הראשונים לחייהם אחוז הפליטות גבוה יותר והוא הולך ופוחת עם הזמן. 

יחד עם זאת, נדמה כי שכיחות התופעה עולה בקרב התינוקות משנה לשנה או שמא הם "מקוטלגים" להגדרה הזו ביתר קלות מבעבר בשל עליית המודעות בקרב ההורים. כל פליטת פה המלווה בבכי מרובה של התינוק, חוסר שקט כללי וגם במהלך הנקה ו/או תנועות קשתיות של הגב, מאובחנת באופן כמעט גורף – כריפלוקס.

האמנם נכון הדבר? – ובכן, לא בהכרח.

 

 

הרפואה הסינית מסתכלת על מצב פתולוגיה זו בעיניים קצת אחרות

 

מערכת העיכול הינה מערכת עם תהליך הבשלה ארוך (הן בהיבט הפיסי והן האנרגטי) שאורך  כשנה וחצי בחייו הראשונות של תינוק.

 

כאשר תינוק נולד, כל שהוא יכול לעכל זה חלב אם או תחליף האמור לדמות הרכב של חלב אם, כאשר כמעט כל התינוקות יסבלו מתגובות הסתגלות כאלה ואחרות לתחליף.

בשל תהליך ההבשלה הארוך של מערכת העיכול וחולשתה בשנים הראשונות לחייו של התינוק, חשוב שחשיפת התינוק למזונות נוספים תעשה באופן הדרגתי ומותאם.

תהליך הבשלה זה הינו טבעי אצל כל התינוקות אולם ביתר דגש אצל תינוקות עם פתולוגיות הקשורות במערכת העיכול.

 

אם נקודת המוצא היא שלפני כל פתולוגיה פיסית קודמת פתולוגיה רגשית – כגורם/מקור, אז אנו עשויים למצוא שלתהליכי היריון ולידה עשויים להיות השפעה על כך, כדוגמת: לידה ארוכה ו/או מכשירנית; מצב רגשי-נפשי של האם במהלך ההיריון.

מערכת העיכול היא מערכת רגשית מאוד, גם ברמת העצבוב שלה. כך גם כל אזור הבטן – ההרה המהווה אזור אנרגטי מאוד. באבחנת בטן, אזור השוער התחתון של הוושט משקף את הלב (HT) ולכן הביטוי יהיה

רגשי.

 

איברים נוספים שיכולים להיות מעורבים הם:

הקיבה – באופן טבעי כאיבר הקשור ישירות עם הפתולוגיה. במרבית המקרים נמצא (בהקשר עם הפתולוגיה) דפוס של קור  בקיבה  ולחות. דפוס זה מפריע לצ'י הקיבה לרדת למטה ומכאן פליטות הפה וההקאה. הקיבה שאמורה לתפקד כתנור, להמיר את המזון ולעבד אותו כדי שהטחול והמעי הדק יוכלו לעכל ולספוג את התמציות החיוניות שבו.

הקיבה והטחול מהווים את המקור ליצירת הג'ינג הנרכש, הוא: התמציות הנרכשות (להבדיל מהתמציות המולדות). הקיבה נקראת: מקור ים הצ'י וים הנוזלים. שניהם (קיבה וטחול) הראשונים בתהליך יצירת הדם והצ'י.

כמקור ים הצ'י, מהווה הקיבה כצומת אנרגטי לערוצי הצ'י של כל האיברים האחרים בגוף. היא משקפת את המחמם האמצעי ולכן היא בעלת תפקיד חשוב בוויסות וזרימת הצ'י. מצב פתולוגי ישפיע מיד גם על זרימת הצ'י ולרוב נמצא גם דפוס של סטגנציה.

אסטרטגית הטיפול תהיה לחזק את תפקוד וצ'י הקיבה. לסלק את הקור. לשחרר את הסטגנציה של הצ'י על דרך ההנעה.

 

טחול – קשור עם הקיבה. בן זוגה בפאזת האדמה. יהיה מקושר עם החולשה הפיסיולוגית של השוער.

לעתים קרובות נמצא גם פתולוגיה של בקע טבורי.

באבחנת בטן, אזור הטבור משוייך לטחול.

אסטרטגית הטיפול תהיה חיזוק תפקוד הטחול (הצ'י והיאנג), כאחראי על המרה והתמרה של המזון והנוזלים וכאחראי על השרירים.

 

כבד – צ'י הכבד פולש לקיבה. מפר את האיזון בקיבה ופוגע בכיוון זרימת הצ'י שלה כלפי מטה.    התוצאה: הצ'י עולה כלפי מעלה.

במקרה של סטגצית צ'י הכבד במחמם האמצעי, נראה פגיעה בתפקוד הקיבה.

וברמה סימפטומטית נראה: פליטות פה, הקאות, חוסר שקט אצל התינוק (באופן טבעי) וכאב ברום הבטן.

אסטרטגית הטיפול תהיה איזון, הרגעה והנעת צ'י הכבד. תמיכה וחיזוק של המחמם האמצעי דרך הקיבה ודרך ה TW. וחיזוק תפקוד הקיבה.

 

כליות – הכליות הן האיבר הראשון השולט והמקושר עם תהליך ההתעברות. מקור הנביעה של הצ'י המקורי והראשוני הוא מהכליות. הן גם מהוות את הבסיס ההתפתחותי, המזין והתומך לשאר האיברים. הכליות מאחסנות את הג'ינג – התמציות החיוניות והטהורות איתן אנו נולדים ושנועדו כתמיכה בתהליכים חשובים במהלך החיים.  

חולשה של השסתום יכולה להיות קשורה גם היא עם הג'ינג, בפרט כשמדובר בתינוק שנולד.

אסטרטגית הטיפול תהיה חיזוק הכליות.

 

אישית, אני סבורה שחיזוק הכליות חשוב והכרחי בכל פתולוגיה באשר היא ובפרט אצל תינוקות.

 

~ ~ ~ ~~~ ~ ~ ~ ~

 

אבחנה על פי הרפואה הסינית מציגה הסתכלות אחרת על הפתולוגיה ואפשרות להימנע ממתן טיפול קונבנציונאלי, לרוב על דרך אנטיביוטיקה קשה, לתינוק הרך. הטיפול יחזק ויאזן את תפקוד האיברים המעורבים, ייתן מענה הן למקור הגורם לפתולוגיה והן לסימפטומים הבאים לידי ביטוי בין היתר ב: פליטות פה, הקאות וירידה במשקל. כמו כן, ייעל תהליכי ספיגה של המזון בגוף ויתמוך בהתפתחות תקינה של התינוק.

Please reload

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון כתבות
Please reload