רוחות של שינוי - חלק א רפואה משולבת בבית החולים שערי צדק

אין מתאים יותר מלעסוק ברוח, מאשר בגיליון הנוכחי כשהסתיו כבר כאן, החגים מאחורינו והשינוי מורגש

באוויר.

רוח שרבית מתחלפת ברוח רעננה ונעימה. הילדים חוזרים למסגרות ללא חופשות קרובות ונכנסים לשגרה מבורכת.


אך כידוע, לא תמיד הרוח נעימה, היא יכולה להיות גם סוערת והרסנית, כמו סופות הוריקן בארה"ב. במאמר זה אני רוצה להציג מגמה של רוח מעודדת וחדשה אותה אני חווה כמטפלת ברפואה סינית בחדרי הלידה שבבית החולים שערי צדק. תחושה שאנו נמצאים בתקופה של שינוי. אני חשה ברוח חדשה המנשבת במסדרונות הרפואה הקונבנציונלית. רוח של שילוב בין עולם המערב לעולם המזרח. רוח של קבלה והכרה בקיומם של כלים נוספים – רפואה נוספת היכולים לסייע ליולדת.


העבודה בחדרי הלידה מאתגרת. ישנן לא מעט רוחות נושבות. השינויים בחדרי הלידה יכולים לנוע מהר מאד, ולעתים אף יוצרים דינמיקה של סערה הנעה מקצה לקצה, מקוטביות אחת לשנייה. כאב ובכי על קשיי הלידה שיכולים להתחלף תוך זמן קצר לצחוק ושמחה למראה תינוק בריא ושלם. בכי של תינוק שהגיח מבטן אימו לעולם של אור, המולה, צחוק, עצב ושמחה. לחץ כשיש ירידות בדופק העוברי והקלה גדולה כשהתינוק יוצא.


גם אני עצמי חווה סערות לא מעטות. מצד אחד, סיפוק אדיר על היכולת וההזדמנות לעזור ליולדת ולהיות שותפה לשלב הסופי של הבאת חיים לעולם, ומצד שני לעתים תחושת החמצה כשנמנע ממני לסייע.

מחד, פרגון מאוד גדול מצד הצוות המיילדותי – רופאים, מיילדות, יולדות ובני משפחה כאחד. ומאידך, מידי פעם הרמת גבה ותהייה על הרפואה הזו של מחטים דקות כאמצעי עזרה ליולדת.


יש יולדות ובני משפחותיהן הנחשפים לרפואה הסינית לראשונה בחדר הלידה. ההתרגשות מהתוצאות עצומה ואני מרגישה זכות גדולה להיות נציגת כבוד של הרפואה החשובה הזו, שאני בטוחה שיש לה המשך גם לאחר הלידה. אכן, רוח של שינוי באוויר.

אני מרגישה שאני חלק ממהפכה, שמתרחשת בשקט בשקט בין כותלי מערכת הבריאות בישראל.


תוך כדי הדיקור אני משלבת שיחה עם היולדת, כדי לסנכרן את הרוח שלה, ה- shen עם תהליך הלידה.

אני מוצאת לא פעם את עצמי אומרת להן, לעצום עיניים, לנשום, להרפות, ולדמיין את המשך הלידה כפי שהיו רוצות לראות באופן הכי חיובי ואופטימי. לדמיין כיצד כל ציר וציר פותח ומקרב אותן לתינוק. אני מנחה אותן לדמיין ברוחן איך התינוק יוצא בשמחה ולא מתוך סערה.

בהרבה מן המקרים, ההרפיה והדיקור יוצרים אצל האישה שקט ורוגע המאפשרים ליולדת לנוח קצת, לסערה לשכוך ואז להתקדמות משמעותית בלידה.


כמעט כל אישה נמצאת בשלב כלשהו בסערה במהלך הלידה. אם זו סערה מכאב, מתח, פחד וכו'. האינסטינקט הראשוני של רוב הנשים במהלך סערה וכאב הוא להתכווץ ובעצם להיאבק בסערה ובכאב, דבר שמביא דווקא לתוצאה הפוכה. סערת הרגשות מתעצמת, הכאב גובר, נוצרת תקיעות והלידה מתעכבת.


זה מזכיר לי רעיון יפה של ימימה אביטל זצ"ל שנקרא "שדה קמה" -

היא מתארת כיצד בטבע, שדה קמה של שיבולים עם גבעולים עמוסים חיטה עומדים זקופים בשמש וכשמגיעה סערה קשה, הם מרגישים אותה רגע לפני שהיא מגיעה, השיבולים קולטות מה עומד לקרות והן עושות הטיה ונותנות לסערה לחלוף מעל ראשן וכך אינן נשברות.

המביט בהן מן הצד עשוי לחשוב שהן חלשות בשל הכיפוף שהן נוטות לו, אך כיפוף זה דווקא מעיד על עוצמתן. הן נמנעות מלהיכנס לתוך הסערה ולכן לא נשברות. אחרי הסערה, הן חוזרות למקומן זקופות.

כמו בשדה החיטה, כך גם בלידה. אם היולדת תרפה, לא תתנגד לצירים אלא תתכנס לתוך עצמה ותתחבר לתהליך שהיא עוברת, הסערה תחלוף מהר יותר.

חדרי הלידה מלאים בעוצמה נשית רבה הן מצד היולדות והן מצד המיילדות המקסימות שנמצאות שם ועובדות תחת לחץ רב.


אני מלאת הכרת הטוב על שיש לי חלק ותרומה ברגעים מרגשים אלו של הבאת חיים לעולם ומלאת תקווה כי הרוח החדשה המנשבת והנושאת על גבה את הרפואה הסינית אל בין כתלי חדרי הלידה תמשיך הלאה ליתר מסדרונות בתי החולים במחלקות השונות.


אין לי ספק שהרפואה המשולבת היא שילוב מנצח!

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
ארכיון כתבות
דוא"ל: ticocm1@gmail.com
כתובת העמותה: קרסקי 13, רמת גן