לטפל ברובד הרוח - חלק א

November 4, 2017

הקדמה

 

התרגום לעברית (המקובל והנהוג) של המונח ״spirit״  הוא: ״רוח״. לטעמי, תרגום זה אינו מדויק ואף

אינו משקף את המהות האותנטית של המונח.  המילה ״נשמה״ תהיה מדויקת יותר בהקשר זה ועם זאת, עדיין כללית מידי.

לזכותה של השפה העברית ייאמר, שיש לה יכולת דיוק מילולית. מאחר שכך, לא ניתן להתעלם מהאופן שבו במסורת שלנו מפרטים את חמשת דרגות הנשמה/הרוח ל:

נר״ן- ח״י, שהם ראשי תיבות ל:

נפש- רוח- נשמה- חיה- יחידה.

הנפש -  היא החלק הרוחני המתמזג עם הדם, נישא על ידי הדם, ולכן יהיו מי שיגידו שהתרגום הנכון יותר ל- spirit הוא: נפש.

 

לכן, אשתמש לחלופין במושגים: רוח ונפש, ובעיקר במונח spirit - שברפואה הסינית הכוונה ל- Shen. 

ה- Shen כולל חמישה היבטים (מעניין למצוא גם כאן חמש דרגות, אם כי לא מקבילות ברעיון לנזכר לעיל), המקבילים לחמשת הפאזות. לכן נמצא בכתובים הרבה פעמים את המונח spirits ברבים. למען הסדר הטוב, אזכיר בתמצית את רובדי התודעה השונים שמייצגות ה- spirits :

shen - משוייך ללב - מייצג מחשבה גבוהה ומודעות-על.

hun - משוייך לכבד - מייצג חזון ודמיון.

yi - משוייך לטחול - מייצג  כוונה ורעיון.

po - משוייך לריאות - מייצג את האינסטינקטים.

zhi - משוייך לכליות - מייצג את הרצון לחיים ואת החוכמה.

 

ה-  Shen / ה- spirits הן מתנת השמיים  שמניעות ומחיות את חיינו.  על פי הדמוי הדאואיסטי           ה- spirits  מדומות לציפורים שמקננות בלב האדם והן מקננות ופורחות, נוחתות בלב ויוצאות מתוכו, בחופשיות-  זאת בתנאי  שהלב ריק

אינני  בטוחה שהמדקדקים בשפה הסינית יסכימו עם דמוי זה, יחד עם זאת, זה הדימוי הסימבולי שהנחילו לי מוריי. דמוי זה שרת אותי נאמנה בהבנת הרעיון שכאשר הלב מלא רגשות או מחשבות (לב ברפואה סינית זה גם תודעה) - אין אפשרות לרוח האותנטית להתבטא, או אם נמשיך את הדמוי, כשהלב מלא-  אין לציפורים (ה-spirits ) יכולת לנחות, והן מסתובבות חסרות מנוח. כך נוצרות חסימות- נוצרת מחלה.

 

בחוויה שלי, דימויים הם שפת הנפש, ולכן שימוש בהם כשפה סימבולית הוא כלי טיפולי ראשון במעלה אשר עוזר לפתוח חסימות ולפתח הבנה, גם מצד המטופלים שללא שפה סימבולית בלתי ישירה נשארים לעתים "תקועים בעכבות".

כשאני מדברת עם מטופל(ת) בשפה סימבולית - משהו בתוכו נפתח לקבל ולהבין אפשרות נוספת לאותו דבר מה שהתקבע בו קודם כמחשבה או אמונה.  לכן, כל עוד הדימוי עובד, היינו יוצר קשר עם ה- spirit של המטופל ופותח דרך לשיתוף פעולה  בינינו - הללויה! .

 

בימים העתיקים האמינו שאם הsspirit לא משתפות פעולה -  שום טיפול לא יצליח. כלומר, הטיפול יכול היה להיות טוב אך לא הצליח כי הspirits ״פרחו מן הקן״ - לא נמצאות (לורה קלארק).

 

ד״ר  וורסלי מאד האמין בהצהרה זו - ואימץ אותה כעיקרון טיפולי.  הוא האמין  שמאחר ובעולם המודרני למרביתנו גג מעל הראש, בגד ללבוש, אוכל לאכול,  הרי שהסיבות למחלות הן פחות חיצוניות ויותר פנימיות.   ולפיכך שורש כל מחלה הוא ברובד ה- spirit. לכן הדגיש ופיתח את הנושא של טיפול ברמת ה- spirit (לורה קלארק).

זו הסיבה שהקפיד ללמד את שמות כל הנקודות, לא רק את הקוד המספרי שלהם ולעשות שימוש בדמויים התרפויטיים שלהם,  באופן  שחולקים עם המטופל את שם הנקודה ומאפשרים לדמוי למצוא את דרכו לנפש המטופל וכך ליצור פתח להבנה חדשה. האסוציאציה - מה אומר הדמוי או השם - עשויה להיות שונה ממטופל למטופל ולעתים אף  זהה (בשל השפעות ארכיטיפיות שאנו נותנים להם), אך נוצר סדק -  פתח לשינוי,  בדרך לראייה שונה של הדברים על ידי המטופל.

 

בספר Rooted in Spirit: The Heart of Chinese Medicine

מדגיש קלוד לאר את הרעיון שעל מנת להביא לשינוי חייבים לדבר לנפש המטופל, וכדי לעשות זאת עלינו המטפלים להיות בקשר עם ה- spirit שלנו.

לדבריו, ואני מצטטת בתרגום חופשי: ״ דקירה במחט אפקטיבית רק כאשר היא מתבצעת בידיו של מדקר שה- spirit שלו יכולה ללכת כל הדרך ללב ה- spirit  של המטופל״.

 

איך עושים זאת?

מעבר למדיטציה, התבוננות, הכרה במחסומים של עצמי, וטיפוח הקשר עם האותנטיות שבי, אחד הכלים המעשיים והמשמעותיים  שיש לפתחו -  הוא קשר עין חומל עם המטופל, וכן היכולת לקרוא את רמת הרגש דרך מבע עיניו של המטופל(ת). 

כמטפל(ת), כשאני מפתח(ת) בתוכי רמת רגישות המאפשרת לי לחוש את הרגש של המטופל(ת) בגופי שלי,  אני יכולה לבוא  ממקום מבין, חומל, וכך לבסס עמו/עמה קשרי אמון,  וזאת עם כל מטופל ומטופל באשר הוא.   קשרי אמון הם צעד ראשון.

 

אחד המשפטים שהנחילו בנו בזמן הלימודים היה המוטו של וורסלי:

״בשעה שמטופל(ת) נכנס(ת) בפתח דלתך, אתה כבר רואה אותו/אותה שלם בעיני רוחך -

body mind and spirit״.  השלמות כבר קיימת.  אינך מתרכז במחלה שלו  אלא בשלמות שלו- ולשם את(ה) מוביל(ה) אותו(ה).  וכך, דרך החזון של המטפל(ת),  לומד(ת) המטופל(ת) להכיר בשלמותו הוא, והדמוי השלם מהדהד אצלו/אצלה עמוק פנימה.

 

בספרה "five spirits" ממשיכה לורי דשר את הרעיון הזה ואומרת (ציטוט בתרגום חופשי):

״כשהמחט חודרת את גבולות העור, לא רק הבשר הפיזי של המטופל מקבל את מגע הדיקור,  לא רק המחט המתכתית היא שנוגעת. אלא, ברגע זה מתקיימת החלפה של QI,  חיבור אנרגטי, עירוב של נשמות ורוח״ - מדובר על הכוונה של המטפל(ת) ושל המטופל(ת). וממשיכה: ״על המטפל להיות מסוגל להרחיב את גבולותיו שלו מעבר לעור שלו, כדי להרגיש את תחושת הזולת…כדי שעיניו יראו את הבלתי נראה, ואוזניו ישמעו את מה שלא נשמע ומגעו יחדור ויגע בלב המטופל״.

 

אתגר לא פשוט-  איך שומרים גבולות בלי להתערבב, ויחד עם זאת להיות מסוגלים להרגיש את המטופל ולגעת בנימי נפשו? - זה אימון לכל החיים.           

 

כמובן שעל מנת לעבוד ברמה זו, על המטפל(ת) לוותר על רצונו האישי.  אחד המשפטים שהנחילו לי - ״ברגע שהנחת יד על ידית הדלת לחדר הטיפולים - שכח את עצמך״.

 

 

איך אפשר לדבר על טיפול ברמת הרוח בלי לדבר על כוחה של מילה?  

 

אוסיף מספר נקודות ״על קצה המזלג״:

 

על כוחם של הדימוי, הסימבול, המטאפורה, הזכרתי לעיל. אלה כאמור מובעים באמצעות המילה.

אמצעי נוסף הוא להקשיב למילה מכוננת שהמטופל מביע ולדעת לשזור אותה בחזרה ברגע המתאים לדימוי שאתה מוביל על מנת לתת לו את ההרגשה: "מבינים אותי",  מה שעוזר לחזק את קשרי האמון ועוזר למטופל להיפתח ולעשות את ההקשרים. 

לא פחות חשוב מכך הוא לשאול שאלה ולאפשר למטופל להקשיב לעצמו ולענות לעצמו (לא למהר לתת עצות).

 

לא אוכל לסיים מאמר זה מבלי להמליץ  בחום לכל מטפל לקרוא את הספר של ד״ר ברוס ליפטון (מהדורה מורחבת חדשה): ״הביולוגיה של האמונה״. הספר עוסק באפיגנטיקה- ומשלב מחקרים  עדכניים  שמבהירים כיצד הגוף הפיזי יכול להיות מושפע על ידי הנפש שאינה חומרית. כיצד למחשבות, לאמונות, יש השפעה ישירה על האופן בו שולט המוח הפיזי שלנו בפיזיולוגיה של הגוף. ומראה בין היתר כיצד מערכות של רגש, אמונה ותודעה משפיעות על הצופן הגנטי.  למעשה ״מוכיח מחדש״ מה שהרפואה הסינית יודעת כבר אלפי שנים:  שגוף ונפש אינם ניתנים באמת לפיצול. לשמוע זאת בשפה של חוקר מערבי, זה ממש מעודד.

 

 

 

-------------------------------------------

 

בבליוגרפיה:

- ד״ר ברוס ה. ליפטון: ״הביולוגיה של האמונה״, מהדורה מורחבת, הוצאת פראג, 2017

- הרצאות מתוך לימודי ב TAI , בי״ס לדיקור קלאסי מסורתי מבית מדרשו של וורסלי, קולומביה, מריאלנד. ארה״ב.

- Dechar Lorrie Eve: “Five Spirits”, Lantern Books,N.Y. 2006

- Claude Larre, S.J.& Elisabeth Rochat dela Vallee: “Rooted in Spirit”, Station Hill Press, 1995 (translator from French SarahStang)

- Clark Laura: -https://www.youtube.com/watch?v=jE3QqFW5wIo

  * התמונה צולמה על ידי תומר גבע

Please reload

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון כתבות
Please reload