כוחה של הרוח

November 4, 2017

 

 “Whatever the mind can conceive and believe, it can achieve” ― Napoleon Hill

 

"כל דבר שהמוח יכול להעלות בדעתו, הוא יכול להשיג"

 

את המשפט הזה צריך לקרוא מספר פעמים כדי להבין את המשמעות העמוקה העומדת מאחוריו.

למה הכוונה: כל דבר יכול להשיג?

 

על פי הסיפור המקראי אנו יצירה של הבריאה. ככאלה אנו נושאים את הניצוץ האלוהי ולכן בעלי יכולת ליצור בעצמנו.

בכתבים כאלה ואחרים העוסקים בהיפנוזה לדוגמא, קיימים פרוטוקולי טיפול לפיהם המטרה של הנשמה היא: להגיע לרמה של יכולת יצירה. כך, בזמנים שבין הגלגולים היא מתאמנת, בין היתר, על יצירה. יצירה של דברים מאין. מכוח המחשבה. השימוש בדעת. כמו לדוגמא: אבנים, צורות גיאומטריות וכד'... [1] כאשר השאיפה העליונה של הנשמה הוא ליצור חיים. אנחנו עושים זאת במובן מסויים ולא מבוטל כשאנחנו מביאים ילדים לעולם. אבל למלים: "יצירת חיים" יש כאן משמעות נוספת של יצירה מכוח הדעת (ארחיב בהמשך).

 

על פי המדע, כבר מזמן הגיעו למסקנה שמאחורי כל חומר עומדת וקודמת אנרגיה (ובשמה בעולם הפיסיקה נכון להיום – תורת המיתרים. "הבנת הפיזיקה בתוך חור שחור, את ראשית היקום (ליתר דיוק במיליארדית השנייה הראשונה של היקום), ופיזיקה באנרגיות גבוהות מאוד (כאלו שעדיין לא ניתן להגיע אליהן במאיצי חלקיקים)." [2]).

 

עוד הבין המדע שהאדם רחוק מרחק ניכר מניצול פוטנציאל השימוש במוח שלו... ואם נדייק, נאמר זאת כך: המדע מודע לכך שהאדם מנצל רק אחוז קטן מהמוח שלו ביחס לפוטנציאל הטמון בו... אבל מהו אותו פוטנציאל? – קיימת הבנה וידיעה שהוא גדול מאוד אבל עדיין מתקשים להגדירו באופן ממשי ומוחלט.

 

אני סבורה שהסיבה לכך היא משום שפוטנציאל המוח הוא שיקוף לרטיטות האנרגיה האינסופיות של היקום, קרי- הפוטנציאל הוא אינסופי, בפרט כאשר המוח מתחבר לאנרגיה האינסופית של היקום ולא נתון למידע המוגבל שנאגר בתת המודע שלו במהלך חייו. התחברות לאנרגיה האינסופית של היקום הוא שימוש בדמיון היוצר שווה ערך להארה וגם ל"עין השלישית" שלנו.

לראייה, המצאותיו הגאוניות של האדם עד כה. הן לא יכלו להתקיים ולבוא לידי ביטוי אלמלא החיבור למרחב האינסופי ולכוחות האנרגיה החזקים של היקום. גאוניות אינה יכולה לנבוע מתוך מרחב מוגדר עם גבולות (=הוא המידע האגור בתת המודע שלנו), אלא היא יונקת ויוצרת את עצמה ממרחב אפשרויות אינסופי.

 

"אנרגיה היא המערכת הכללית של יחידות הבניה של הטבע, מהן הוא בונה כל דבר חומרי ביקום, לרבות אנשים וכל צורה של חיים, של בעלי חיים ושל צמחים. באמצעות תהליך שרק הטבע מבין בשלמותו, הוא הופך אנרגיה לחומר.  יחידות הבנייה של הטבע זמינות לבני אדם באנרגיה הכרוכה בחשיבה. אפשר להשוות את שכלו של אדם לסוללה חשמלית. הוא קולט אנרגיה מהאתר המחלחל בכל אטום של חומר, וממלא את כל היקום."[3]

 

"...האדם, על התרבות וההשכלה בהן הוא כה גאה, מבין מעט או לא כלום על הכוח הלא מוחשי של המחשבה – הכוח הגדול ביותר מבין כל הכוחות הבלתי מוחשיים. הוא יודע מעט בלבד על המוח הפיסי ועל הרשת העצומה שלו. מנגנון סבוך שבאמצעותו מומר כוח המחשבה למקבילו החומרי..."[4].

 

בראשית המאה הקודמת כבר החלו מדענים לחקור בנושא אבל עדיין הם רק בראשית דרכם. יחד עם זאת הם צברו מספיק ידע כדי להבין "...שלוח הבקרה המרכזי של המוח האנושי, מספר הקווים המחברים את תאי המוח זה עם זה, שווה לספרה אחת עם חמישה עשר מיליון אפסים אחריה.... אין זה מתקבל על הדעת שרשת כזו של מנגנון סבוך תתקיים למען המטרה האחת של ביצוע התפקודים הטבעיים המשניים של גדילה ותחזוקה של הגוף."[5].

 

 

האם משמעות המשפט של נפוליאון היל דומה לאמירה – "אין דבר העומד בפני הרצון" ?

 

דומה. קרוב מאוד. אך לא מדויק. מדוע? כי כדי "ליצור" במשמעות המלה "יצירה", אין די ברצון.

 

אם נדמה את המוח שלנו למחשב אז הוא כמו הארד דיסק שמכיל בתוכו מלא מלא קבצים של: חוויות, זיכרונות, תחושות, אירועים.... רובם לא נעימים.

דהיינו, הוא מכיל בתוכו – מידע.

המידע הזה מאוחסן בתוך התת-מודע שלנו וזה מנגן לנו תקליטורים בהתאם לדינמיות החיים ואף מבלי שנהיה מודעים לכך. משמע, אנחנו פועלים מתוך בסיס נתונים קבוע שמאוחסן במוחנו ולכן נמצא את עצמנו לא אחת, מתנהגים על פי אותם דפוסים, אותן אמונות, חוזרים על אותן חוויות, אותן תחושות, נמשכים לסגנון מסוים של אנשים וכיוצ"ב.

אם יש בידיי ארגז כלים הנושא בתוכו: מברג פיליפס אני לעולם לא אוכל להשתמש במברג שטוח היות והוא לא נמצא בארגז הכלים שלי. אני תמיד אנסה לעבוד ולפתור בעיות עם מברג הפיליפס. וזה נקרא: מיחזור. האדם ממחזר את עצמו כשהוא פועל מתוך בסיס הנתונים שבתוך התת מודע שלו.

 

על מנת לצאת ממעגל המחזור העצמי אנחנו צריכים 2 דברים עיקריים:

  1. "לנקות" את המידע שנאגר בתת המודע שלנו על מנת לאפשר מרחב תודעה נקי ולהשראה אלוהית לזרום ולהאיר לתוכנו = הארה = יכולת שימוש בחוש השישי שהוא חלק מתת ההכרה / הדמיון היוצר שלנו;

  2. לנצל את כוחו של הרגע הזה = לחיות (במובן המלא של המלא: חיים) את ה"כאן ועכשיו" ולא "שם" (עבר או עתיד). להיות בהוויה מלאה של הרגע הזה.

 

אז מה בין ניקיון התודעה והתת מודע, ניצול כוחו של הרגע הזה, המשפט שאמר נפוליאון היל, לבין כוחה של הרוח? - הם אלה המאפשרים: יצירה. האדם יכול ליצור כל דבר בחיים וליצור את חייו. הרוח היא חופשייה. יש לה חירות. כנפיים משל עצמה והיא יכולה לנסוק לגבהים, מקומות, חוויות והישגים שהשמיים הם הגבול.

  • החלטה

  • נחישות

  • אמונה

  • דמיון

  • דבקות במטרה

  • עשייה      

הם רק חלק מ"כוחה של הרוח" המפעמת בנו. אין דבר שהאדם אינו יכול ליצור אם ידע להשתמש נכון בדעת שלו, על הטוב ועל הרע. שימוש נכון בדעת הוא 'לקיחת אחריות' אלינו. הבנה שכל מה שקורה הוא בתוכי; ובחוץ (מחוץ לראש שלי, למחשבות שלי, לתת מודע שלי) אין כלום. זו רק חוויה של אשליה והיא כולה מתרחשת בתוכי.

 

כאשר אדם מקבל החלטה = "גומר אומר בדעתו" הוא למעשה מביא לידי ביטוי את השמיימי (בציר השמיים-אדם-אדמה), את החלק האנרגטי של היצירה, את הפוטנציאל המושלם והמלא שלה. גמירות דעת זו מעניקה להחלטה חיים. נרקמים ומתחילים להשריש מתוכה אל תוך האדמה (שהיא הביטוי הפיסי, המימוש, ההוצאה לפועל): הנחישות, האמונה, הדמיון, הדבקות במטרה ועוד.

משמע, המקבילה הפיסית כבר נוצרה באותו רגע של גמירות הדעת, גם אם היא טרם נראית ונגלית לעין במלואה.

 

אדגים זאת בהחלטה לתרגם ספר מאנגלית לעברית.

ברגע בו התקבלה ההחלטה לתרגם את הספר – המקבילה הפיסית נוצרה. זאת אומרת, שהספר המתורגם כבר קיים. דף ראשון, פרק ראשון, חצי ספר..... כל אלה הם רק שלבים בעשייה עד לגילוי נראה לעין של ההחלטה לתרגם את הספר, קרי- המקבילה הפיסית.

עצם ההחלטה של האדם יוצרת את המקבילה הפיסית. מה שנותר הוא העשייה (בשלבים, תוכניות) לגלות לכדי נראות בעין את אותה מקבילה פיסית.

 

דוגמא נוספת היא – זרע של עץ אלון. הזרע הקטן שטרם נבט אפילו, נושא בתוכו את הפוטנציאל השלם והמלא של עץ אלון גדול ועבות. המקבילה הפיסית של העץ נוצרה ברגע שקיבלנו החלטה (מוגמרת) לזרוע את הזרע כדי שממנו יצמח עץ האלון. משנזרע הזרע כל שנותר הוא – "לעשות", לבצע שלבים ותוכניות עד לגילוי לעין של התוצאה הממשית היא – העץ. בין אם זו עשייה של האדם להשקות ולטפח את הזרע והשתיל, ובין אם תהיה זו עשייה של הטבע לבדו, מכוחה של הרוח הטמונה גם בצומח.

 

 

כוחה של הרוח אינו נמדד רק ברמת הפרט - האני עצמי, אלא גם ברמת הכלל. איחוד כוחות הרוח של שני אנשים ויותר יוצר כוחות רוחניים עוצמתים שהאדם כפרט בודד לא יכול להבין.

"שני מוחות אינם יכולים לחבור זה לזה בלי ליצור כוח בלתי נראה, בלתי מוחשי, שניתן לדמותו למוח שלישי... המוח האנושי הוא צורה של אנרגיה, וחלק ממנו הוא רוחני בטבעו. כאשר המוחות של שני אנשים מתואמים ברוח של הרמוניה, יוצרות היחידות הרוחניות של אנרגיה של כל מוח קרבה ביניהן, קרבה המהווה את השלב "הנפשי" של שילוב המוחות."[6]

 

 

כעת, אם אקח הבנה זו ואשליך אותה לתחום הבריאות אז נקודת המוצא היא – שהגוף שלנו יכול להירפא מכל מחלה!

משמע, ריפוי עצמי. ריפוי ברמת התא. שיקום הגוף, הרקמות והתאים ומחיקת הזיכרון התאי מקידוד המחלה בהם. כשהצעד הראשון לכך הוא – שאיפה !

 

 

~~~~~~~~~~~~

* שימוש נכון בדעת הוא תורה שלמה. אין המדובר רק בקבלת החלטה וביטוי של הרצון העצמי אלא שילוב של מספר כללים הצריכים להתקיים בו-זמנית, לרבות סנכרון עם ה DAO = מסלול החיים של האדם, על מנת לשקף ולבטא את היעוד שלו.

 

 

 

----------

[1] מסע הנשמות, ד"ר מייקל ניוטון

[2] ויקיפדיה

[3] חשוב והתעשר, נפוליאון היל, עמ' 215

[4] חשוב והתעשר, נפוליאון היל, עמ' 258

[5] חשוב והתעשר, נפוליאון היל, עמ' 258

[6] חשוב והתעשר, נפוליאון היל, עמ' 214

Please reload

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון כתבות
Please reload