פחד בגיל ההתבגרות

June 21, 2017

"גיל ההתבגרות" היא תקופה מורכבת למתבגר ולסובבים אותו. 

 זו תקופה של מעבר מילדות לבגרות. תחילתה בגילאים 11-13 וסיומה בתחילת שנות ה- 20 לחייהם. היא –מביאה עימה שינויים ותהליכים התפתחותיים פנימיים וחיצוניים בכל המובנים. המתבגר משיל מעליו את קליפת הילדות ומגלה כלפי חוץ וכלפי עצמו (בתהליך של לימוד וגילוי פנימי של האני-עצמי) קליפה חדשה, על דרך שינויים: הורמונאליים, פיזיולוגיים, רגשיים ופיזיים.

 

השינויים החיצוניים והפנימיים קשורים גם עם הפרשה מוגברת של הורמוני מין נקביים כדוגמת האסטרוגן והורמוני מין זכריים כדוגמת הטסטוסטרון.

הורמונים אלה מביאים אצל הנערה את קבלת הווסת הראשונה, גדילת השדיים וצמיחת שיער הערווה.

אצל הנער מיוצר הזרע לראשונה, נבנית מסת שריר, הכתפיים מתרחבות וקולם מעמיק.

 

השינויים הפיזיולוגיים המרובים כרוכים לעתים בעוררות הדימוי העצמי, בעיקר בקרב הנערות שמתפתחות בקצב מהיר ומוקדם יותר ביחס לבנים.

 

ההתעוררות האישית של המתבגר ביחס לדימוי העצמי שלו גורר עימו קונפליקט של הדימוי החברתי.

בני הנוער יוצאים למסע חיפוש אחר הזהות האישית שלהם, האינדיבידואל .מציאת הקול הפנימי הייחודי לכל אחת ואחד מהם, גישוש ובחינת האותנטיות האישית; בד בבד לצורך הקיומי שלהם לשייכות חברתית, לרוב על פי הנורמות הקיימות. קיים צורך ממשי לא להיות "שונה". הזיהוי עם אחרים מעניקים למתבגר תמיכה חשובה בתהליך שהוא עובר.

 

השינויים גורמים לטלטלות רגשיות; הקונפליקטים הרבים, המגדריות, הנורמות החברתיות אל מול האינדיבידואל מובילים הרבה פעמים לתסכולים. כל אלה מעוררים – פחד.

פחד לא לגלות את הקול הפנימי, את האותנטיות. פחד לא להיות מקובל בעיניי החברה ובעיניי המשפחה, פחד משינויים גופניים ורגשיים, פחד "מהאילוץ" להיפרד מהילד שבך.

 

שינוי בפני עצמו אינו תהליך קל ופשוט. הוא דורש את הקול הפנימי אותו המתבגר מחפש בתוך עצמו. חיפוש תוך כדי הקשבה/ תנועה, הוא אתגר עצום בכלל ועבור המתבגר בפרט.

השינוי מביא גם להתבוננות של המתבגר אל עומק הנשמה, התבוננות ובילוי של זמן איכות כל אחד/אחת עם עצמו, כאשר הוא אינו יודע למה לצפות או מה יגלה על עצמו.

 

ההתבוננות הפנימית דורשת יכולת וכוחות נפשיים להכיל את הכל, את עצמנו.

גם אם המתבגר זוכה לליווי וחניכה ממבוגר קרוב, עדיין מדובר בתהליך שכרוך בהתבודדות.

 

פחד ברפואה הסינית

פחד הוא רגש המשויך לכליות השייכות לפאזת המים.

הצלילה לעומק ההוויה, לשקט, קשורה לפאזת המים המסמלת את הד.נ.א האישי של כל אחד ואחת, שהועבר לנו מדורות קדומים, מחוויות עבר ומסעות קודמים.

 

מים בחוסר איזון עשויים לשקף לנו  את המציאות/ את עצמנו שלא במדויק.

המים משקפים את הבבואה שלנו. כאשר הם אינם באיזון הם עשויים לשקף פחדים / דפוסים /רגשות שאינם שייכים לטבע האמיתי/אותנטי שלנו. לעתים יהיו אלה פחדים / דפוסי התנהגות מן העבר שלאו דווקא מתאימים לתמונת המציאות הנוכחית.

 

כאשר פאזת המים אינה מאוזנת היא אינה יכולה להזין בצורה מטיבה את פאזת העץ  והעץ לא יכול להזין את הפאזה שאחריו. גזע ופריחת העץ לא יהיו במיטבם/ לא יצליחו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם. התוצאה תהיה עץ חלש שאינו מסוגל להזין באופן אופטימלי את הלב.

 

אם המים יהיו בחוסר, הם לא יקררו את אש הלב במידתיות הנכונה ואש הלב תבער בעוצמה חזקה מידי.

אם המים יהיו בעודף, הם יקררו את הלב יתר על המידה. להבת האש תבער בעוצמה נמוכה ובהתאם תתבטא השמחה של הלב. תיווצר אנרגיה של קור. ה- jing לא יתפזר כראוי. תנועת המים תיטה מטה במקום מעלה.

 

מים בחוסר איזון יכולים להיות מים עכורים או מים שאינם זורמים בצורה תקינה - מים עומדים במקום יוצרים "הצפה" / הצטברות ואינם מפרים ומזינים את הטבע.  

 

נראה פגיעה בציר המרכזי מים-אש, ופגיעה באדמה כנקודת האמצע והאספקט המקשר ביניהם.

 

אבל,

לעתים ידיעת השמחה הגדולה מגיעה דווקא אחרי ידיעת הפחד הגדול  (ציר מים-אש, לב- כליות). ברוח הסערה לא ניתן לראות דבר, פרט לפחד. אך בשוך הסערה, עולה וצפה תחושה של רגיעה אמיתית, הקלה, שחרור ושמחה.

 

Please reload

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון כתבות
Please reload