עולם המים - מי שפיר

June 21, 2017

אמנם אין לנו זיכרון מ'עולם המים' אבל כולנו היינו בו. בתוך שק נוזלים חמים ונעים, מתפתחים במשך 9

חודשים בסביבה שכולה מים. הרבה מים! עם חומרים שונים התורמים ומאפשרים לעובר  יכולת גדילה והתפתחות תקינה.

 

14 ימים בקירוב לאחר ההפריה, שק ההיריון מתמלא בעיקר מים. בשלושת החודשים הבאים מתווספים  חומרי מוצא נוספים, כגון: חלבונים, שומנים, פחמימות ומינרלים שונים החיוניים לשלבי ההיריון.

 

למי השפיר יש תפקידים שונים במהלך ההיריון. גם מקורות יצירתו משתנים.

החל משבוע 28 להריון (טרימסטר שלישי) כ-80% ממי השפיר נוצרים מהשתן של העובר.

במהלך השליש הראשון והשני ספג העובר לתוכו את נוזל השפיר בצורות שונות.

בשבוע 32 להריון ייצור השתן ומי השפיר נמצאים בשיאם והם נשמרים כך עד שבוע 38, אז מתחילה

ירידה ביצור שנעשית משמעותית יותר ככל שמתקדמים לסוף ההיריון.

 

במקרים מסוימים אנו שומעים על מיעוט או ריבוי מי שפיר.

דהיינו, כמות מי השפיר הנמדדת באמצעים על קוליים (US) הינה פחות מ 5 יחידות או מעל 24 יחידות מדידה (בהתאמה).

 

מיעוט מי שפיר הינו מצב לא תקין אשר חושף את העובר ותהליך ההיריון לסיכונים שונים.

ברפואה הסינית "מיעוט" מתורגם כמעט אוטומטית למצב של חוסר ו"ריבוי" למצב של עודף, אך לא תמיד זו המשמעות המדויקת של הדברים.

 

במקרה זה, המדובר יהיה ביכולת התפקוד של איברים מסוימים  (כמו: כליות, כבד, טחול), בהיבטים של רוח וחומר – צ'י ודם: עוצמתם, תנועתם ואיכותם.

במצב של מיעוט מי שפיר נראה לדוגמא:

  • תקיעות בצ'י הכבד אשר לא מאפשרת יצירה;   

  • חולשת טחול אשר תתבטא בצ'י חלש;

  • חסר \ תקיעות דם שתשפיע על אספקת הדם;

  • חולשת כליות;

  • קור

איך שלא נתבונן על זה,  מיעוט או ריבוי מי שפיר,  הוא מצב של חוסר איזון ברמת היצירה (creation) או ברמת התנועה וההפרשה (drainage), כאשר הביטוי יכול להיות בצורות שונות ובשינוי כמות המים כמובן.

 

 

מרבית המטופלות לא יגיעו לטיפול ברפואה סינית  במקרים של מיעוט \ ריבוי מי שפיר, היות והגישה המערבית אינה  בוחנת את הסיבות/גורמים לכך ולרוב נוטה להעביר את המטופלת למצב השגחה או יילוד (תלוי בשבוע של ההיריון).

אם האישה סיימה את שבוע 36 ונמצא מיעוט מי שפיר, כמעט תמיד היא תופנה לזירוז לידה.

 

בתחילת דרכי, כאשר מטופלת הגיעה אליי לקליניקה עם "הנחייה רפואית" לזירוז לידה, חשבתי שהדבר הנכון הוא אכן להתחיל בתהליך של השראת לידה. אך במהלך הזמן הבחנתי כי קיימים מכנים משותפים בקרב אותן מטופלות וכי לא תמיד השראת לידה היא הטיפול הנכון.

 

המידע שאספתי מהמטופלת על מהלך ההיריון אפשר לי לקבוע לאיזו קונסטיטוציה היא מתאימה ועל פי זה, ממה היא עשויה לסבול ולחלופין, מה עשוי להועיל.  

במקרה הזה, איסוף המידע הוא הדבר החשוב ביותר לצורך אבחנה ובחירת אסטרטגית טיפול אשר תביא לאיזון מי השפיר, היות ובהיריון קשה יותר לאבחן מצב קונסטיטוציוני על פי השיטות המקובלות של: חמשת הפאזות, דופק, לשון, אבחון בטן וכו'.

 

במקרים רבים של כמות מים לא תקינה אשר היו תוצאה של חולשה אצל האם,  זירוז \ השראת לידה דווקא לא נתן את התוצאות המהירות והמיוחלות.

כלומר, אם קיים מצב לא מאוזן של האם, מומלץ קודם לטפל במצב זה טרם מתחילים בתהליך השראת לידה אשר דורש בפני עצמו אנרגיה רבה מהגוף, שנמצאת למעשה בחוסר. דהיינו, התחלת הטיפול בתמיכה, איזון וחיזוק  האישה ורק אחר כך  הנעה והשראה.

 

דוגמא לנקודות דיקור פוטנציאליות :

KID6/KID9, SP3/SP6, SP4/SP9, LIV3/LIV4, PC6, ST36, KID27, LU9

בחירת הנקודות שציינתי תהיה על סמך אבחנה בזמן הטיפול.

 

החלק השני של הטיפול יהיה פחות מערכתי ויותר ממוקד לצורך באותו אבחון ודרישה.  

 

אנקדוטה לסיום

מעניין לראות קשר אפשרי בין מטופלות שהציגו מיעוט מי שפיר לבין מיעוט ביצירת חלב אם לאחר לידה (חסר דם?), אך לא להיפך.

 

על זאת ועוד בהמשך...

 

 

Please reload

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון כתבות
Please reload