נרות חנוכה כהתנוצצות היאנג

December 14, 2016

בכ"ה כסלו, לפני כאלפיים שנה, חנכו החשמונאים את המקדש.

מאז ועד היום אנו חוגגים את חג החנוכה ומדליקים נרות בבתינו.

 

לכאורה, זהו חג היסטורי המציין את ניצחון החשמונאים על היוונים ואת נס פך השמן – השמן הטהור היחידי שנמצא וממנו דלקה המנורה במשך שמונה ימים, למרות שהספיק ליום אחד בלבד. אולם, נראה שיש סיבות נוספות לציון החג דווקא ביום זה.

 

הגמרא במסכת עבודה זרה (דף ח' עמוד א') מספרת כי החגים קלנדא[1] וסטרנורא[2] חגגו סמוך לתחילתה של תקופת טבת[3] (שהיא עונת החורף) בה אנו חוגגים גם את חנוכה. לפי המדרש לחגים אלו (היהודיים והרומאיים) יש אפילו מסורת מאדם הראשון:

 

"שנו חכמים: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך,  אמר:

אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה

שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה].

כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים.

לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים."

 

אדם הראשון ראה שלאחר יום השוויון (23/9) הימים מתקצרים. הוא חשש כי הדבר קורה כעונש על חטאו מאכילת עץ הדעת. אדם חשש שאין גבול להתקצרות הימים וסופו יהיה שיחיה בחושך, בקור ובכך נגזרה עליו מיתה, לפיכך התענה שמונה ימים לשינוי הגזירה. כאשר עבר הלילה הארוך בשנה (שחל באותה שנה בכ"ה כסלו[4]) והוא חש כי הימים מתחילים להתארך הוא הבין כי כך מנהגו של עולם וציין ימים אלו בשנת חייו הראשונה כימים טובים. בשנה השנייה לחייו ציין גם את תחילת קיצור הימים כימי שמחה. לפי מקור זה מבינה הגמרא כי מקורם של הימים הללו הוא טוב, ולכאורה הגויים החוגגים ימים אלו ממשיכים את מסורת אדם הראשון. מה אם כן בעייתי בחגיהם של הרומאים?

 

– הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים.

 

אדם הראשון חגג ימים אלו כחגי הודאה לה'. הרומאים פונים במקום זאת לאליליהם.

הגמרא מודעת להקבלות בין החגים בין התרבויות. ממש כחוקר דתות של המאה ה-20 היא איננה מתעלמת מהשווה בין התרבויות אך גם לא חוששת לדבר על השונה, ומטרתה היא ליצור התבדלות של היהודים מהרומאים ומשאר תרבויות אליליות. ננסה ללכת בדרכה ולהבין מהי משמעותם של ימים אלו לעולם ולנפש האדם באופן טבעי, ומה מחדשת לנו המסורת היהודית.

 

יין ויאנג

היין והיאנג הם מושגי יסוד בפילוסופיה הסינית המתארים את העולם כתנועה בין שני קטבים יחסיים. כל דבר במציאות לא מתואר בפני עצמו אלא ביחס להופכי שלו, שהוא גם המשלים שלו. ההתרחשות בעולם נמצאת תמיד בין אותם קטבים: יום ולילה, פעילות ומנוחה, שמש ולבנה, גבר ואשה וכדומה. בין הקטבים הללו ישנו מתח שיוצר את החיים. גם בתורה[5] ובקבלה ניתן למצוא את היסודות הזכריים של המציאות ואת היסודות הנקביים, אך בפילוסופיה הסינית זוהי אבן יסוד שפותחה באופן נרחב ביותר (ובמיוחד ב"ספר התמורות" – ה"אי-ג'ינג"). לדוגמא, את עונות השנה ניתן לחלק בין יין ויאנג ובתוכם לחלוקת משנה: הקיץ הוא היאנג והחורף הוא היין, האביב הוא היאנג שבתוך היין והסתיו הוא היין שבתוך היאנג. עם זאת, כל חודש מתואר בטריאגרמה משלו (3 קווים של יין או יאנג) וישנן אף חלוקות משנה מפורטות יותר.

 

בחזרה לענייננו – נקודת השיא של היין היא 21 בדצמבר הלילה הארוך בשנה. סביב תאריך זה מתרחש חנוכה[6]. כיוון שהיין הוא יחסי, הרי שבשיאו היאנג נוכח והוא מתחיל להתנוצץ ולסמן שעוד יבוא יומו. חנוכה אם כך מסמן שגם בשיא החורף ניתן להדליק נר קטן המתחיל את חזרתו של היאנג – השמש, החום, הפריחה ויציאת החיים אל פני השטח.

 

חנוכה אם כן מבטא לא רק זיכרון היסטורי של "בימים ההם" אלא גם נוכחות "בזמן הזה" – בזמן הזה של השנה, אנחנו מבטאים, בהדלקת הנר הקטן, את התקווה ואת הידיעה שיש אור בקצה המנהרה והוא מתנוצץ לו כבר עכשיו. החורף לא נמשך לעד וההתעוררות ממנו – הפריחה, החום, היציאה אל המרחב, אינה מתחילה באביב – אדר-ניסן, אלא כבר בחנוכה.

 

חנוכה הטבעי

עד כאן הסברנו את חג החנוכה כחלק מחוקי הטבע. חג החנוכה מתרחש באמצע החורף  - "חצות החורף".

אם נקביל את זמן החג בשנה לשעה ביממה, אז חנוכה מתרחש בחצות הלילה. הדלקת הנרות ב"חצות החורף" של השנה כמוה כקימה לתיקון חצות באמצע הלילה. במעשה זה ישנה חריגה מגבולות הטבע, מגבולות הנורמליות – רוב האנשים רגילים לישון טוב באמצע הלילה, אך יחידים קמים בחצות הלילה ומתפללים לקרוב הגאולה. היחידים רואים גם בשיא החושך את האור הגדול.

הרב יצחק גינזבורג מתאר את החגים כתיקון מחלות הנפש, וחנוכה בא לרפא ממחלה בה האדם רוצה להיות נורמלי... חנוכה מגלה שאמנם העולם עובד לפי חוקים, אך יש גם חריגה מדרך הטבע. הנס הוא אפשרי, אלוקים יכול לשנות הכל:

 

"מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים,  וזדים ביד עוסקי תורתך". (מתוך תפילת  "על הנסים[7] ")

 

ניתן לראות במשפט זה הסתכלות נוספת לאור תיאוריית היין והיאנג. אין זה רק מאבק בין צבא עם יתרון צבאי אבסולוטי ומדיד לעומת צבא חלש באופן אובייקטיבי, אלא מדובר בתיאור יחסי: המאבק הוא תמיד בין שני צדדים, שתמיד יהיו יחסיים זה לזה. כרגע (בימי יוון) אמנם הטהורים והצדיקים הם חלשים, אבל אין זה אומר שהמציאות לא יכולה להתהפך. אמנם היין נמצא בשיאו אך תמיד יש יאנג קטן שיכול להתגבר ולהפוך את כל התמונה.

ויחד עם זאת, ההבדל בין התפיסה היהודית לסינית היא בשיפוטיות. לפי הסינים גם היין טוב וגם היאנג טוב, הם שניהם חלק מהבריאה. בהסתכלות היהודית אכן, גם הטוב וגם הרע הם חלק מהבריאה ואין טוב בלא רע. אבל עדיין הטוב מוגדר טוב, וראוי שהוא יגבר ולא הצד השני.

 

חנוכה שמח, מאיר ומרומם גוף, נפש ורוח

 

לעיון נוסף:

הרב יהודה זולדן, "חנוכה – יום יסוד העולם והיכל בית ה'", פרק יב, מועדי יהודה וישראל, הוצאת המרכז התורני אור עציון, מרכז שפירא, תשס"ד.

הרב ישראל אריאל, "עולם כמנהגו נוהג", בתוך "מן הפרדס", מאמרים לפרשיו השבוע, כרך ב' עמוד שנד.

 

[1] בפירושו של הרב שטיינזלץ מובא שמדובר ככל הנראה ליום הראשון של חודש ינואר שנחגג 8 ימים לאחר תקופת טבת החלה ב22 לדצמבר – יום לאחר הלילה הארוך בשנה.

[2] בפירושו של הרב שטיינזלץ מובא כי זהו חג שנחגג בין 17-25 בדצמבר. בו היו נוהגים מנהגי שמחה רבים והקרבת קורבנות לאליל סטורנוס.

[3] תקופה היא עונה. ישנן ארבע תקופות – תקופת תשרי – הסתיו, תקופת טבת – החורף, תקופת ניסן – האביב, ותקופת תמוז – הקיץ.

[4] בא' תשרי נברא אדם הראשון, זאת אומרת שכ"ה אלול היה היום הראשון בבריאה, והיום והלילה היו שווים. תשעים ואחד יום לאחר מכן, חל כ"ה כסלו. (ראה מהר"ל בספרו "נר מצוה" עמוד כד ורמב"ם הלכות קידוש החודש פרק ט' הלכה ג').

[5] בפרק א' בבראשית בולטת מאוד העובדה שהעולם נברא ב"זוגיות" – יום ולילה, שמים ומים, מים ויבשה, המאור הקטן והגדול, בריאת זכר ונקבה. "המתח הזוגי" נמצא בפרשיות רבות גם בהמשך ספר בראשית כמו קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשו, לאה ורחל ועוד. בתורת הקבלה הדבר מפותח מאוד ונמצא כמעט בכל קטע.

[7] הלוח העברי הוא שילוב של הלוח השמשי עם הלוח הירחי ולכן, חנוכה לא יוצא בדיוק בלילה הארוך בשנה.

[8] נאמרת בחנוכה (ובפורים) בתפילת העמידה ובברכת המזון.

Please reload

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון כתבות
Please reload