כאב

December 14, 2016

                                                    

תחום הטיפול העיקרי בו אנו עוסקים הינו ללא ספק כאב, בין אם זוהי מטרת הטיפול ובין אם הכאב מתלווה לתלונה כמו במחלות רבות. 

 

הסטטיסטיקה אינה פשוטה.

בכל רגע נתון כ-  20% מהאנשים בעולם סובלים מכאב כרוני, (כאב הנמשך מעל 3 חודשים). [1]

 

למה נועד הכאב?

הכאב מאפשר החלמה לרקמה. כאשר ישנו כאב אנו מייצרים דפוס תנועה שונה המאפשר מנוחה לרקמה והחלמה. אם למשל אדם ימשיך ללכת על פצע הוא יזדהם ויחמיר.
הכאב חשוב לחיים, אנשים אשר אין להם תחושת כאב בגוף, לרוב אינם חיים יותר מגיל 20.

 

השאלה המעניינת אם כך, מתי נוצר הכאב? האם כאשר נגרם נזק לרקמה?

למעשה עצם הפוטנציאל לנזק כבר מייצר מנגנון הגנתי. צביטה למשל, תורגש ככאב לפני הנזק לרקמה.

כאב יכול להתפתח גם כמנגנון הגנה לנזק מצטבר, כמו למשל בישיבה מרובה מול מחשב. כאן הכאב גורם לאדם לקום ולנוע וכך מונע את הנזק.

זיכרון הכאב גם הוא חשוב מאוד ויהווה בסיס למניעת הנזק בעתיד.

 

תפיסת הכאב נחקקה על ידי דקרט. רנה דקרט 1596-1650, פילוסוף הוגה צרפתי: "חושב משמע אני קיים", טענתו הייתה כי הכאב נגרם מנזק לרקמה. הוא קבע כי הכאב הינו תמיד פרופורציונלי לפגיעה. הוא גם טען כי הכאב מועבר על ידי מערכת סנסורית לחוט השרה ומשם למוח, מה שעתיד להיות מאוד מדויק. אך הקביעה כי הכאב מחייב נזק לרקמה ובעיקר הפרופורציונאליות שלו לפגיעה אינה עומדת כיום בצורה יעילה אל מול תאוריות חדשות יותר והוליסטיות יותר אשר מחברות את הגוף והנפש.

 

הכאב הינו חוויה מורכבת הכוללת תחושות ורגשות והינה רחבה הרבה יותר מהתחושה הפיזית של הנזק. אנו זקוקים למוח בכדי לפרש ולהבין את הרגשות, המחשבות, התנהגויות ואמונות הקשורות לכאב. אנו מכירים מושגים כמו כאב פיזי וכאב רגשי, אנו חושבים עליהם כמושגים שונים האחד מהשני, אך למעשה אין הפרדה ביניהם. המוח מפרש באופן זהה פציעה וייסורים רגשיים. 2]]

מטופלים רבים מתלוננים על כאבי גב תחתון. למעשה זוהי אחת התלונות העיקריות. מעניין שאצל מטופלים רבים אשר לא מתלוננים על כאבי גב תחתון עדיין נמצא ממצאים פתולוגיים רבים כמו: בלט או פריצת דיסק, שינויים ניווניים  וכד'. זאת אומרת, שהיעדר תחושת כאב אין משמעה היעדר נזק לרקמה, אלא שהמוח אינו תופס מצבים אלו כ"איום".

 

עוצמת הכאב וחווייתו  קשורים לסיטואציה ולאופיו. כאב שחווה הספורטאי תוך משחק כאשר יריבו פוגע בו יורגש לרוב חלש יותר מאשר בסיטואציה אחרת מחוץ למשחק.
בעיסוי רקמות עמוק המטופל חש כאב אשר מתקיים בסיטואציה נעימה ומאפשרת ועל כן נתפס כחיובי.

דוגמא נוספת ומעניינת הינה תופעה בשם סינדרום קובאד: במצב זה האב הנמצא לצד אשתו היולדת חש בעצמו צירי לידה. [3]

 

אם כך הכאב הכרוני הינו למעשה ההבנה של המוח כי הוא תחת "איום".  על כן, נשאלת השאלה כיצד הגיע למסקנה זו וכיצד ביכולתנו לשנותה?


הגישות החדשות בתחום הכאב אינן קושרות בין מידת הנזק לבין עוצמת הכאב  הדגש בגישות אלו הינו בהבנה כי במסלול הכאב (חוט השדרה והמוח) נוצרים שינויים ובעיקר סנסיטיזציה מוגברת.   הכוונה לתחושת כאב מוגברת למידת הנזק הרקמתי או בכלל בלי קשר אליו (ריגוש מערכת העצבים המרכזית).

דוגמא לסנסיטיזציה מוגברת   הינה כאשר אנשים הסובלים מכאב משמעותי ומתמשך צריכים רק לחשוב על התנועה או לראות מישהו מבצע אותה וזה כשלעצמו יגרום לכאב. [4]
 

בתחום עיסוקנו ברפואה הסינית, אנו עדים לאחד הטיפולים בדיקור אשר הביאו פרסום רב: דיקור המשמש כשיטת הרדמה בניתוחים מורכבים. על אף קיומה של פגיעה ברקמה! בכל זאת אין תחושת כאב. זאת אומרת, שלדיקור כשלעצמו יש יכולת להשפיע לא רק על הרקמה אלא גם על מערכת העצבים המרכזית!.

 


המחקרים המדעיים מראים שתהליכים מחשבתיים יכולים להנציח כאב. 6]]

לכן, חשוב מאוד  שנדע כי המחקר קובע שלמידת הידע וההבנה של המטופל על מצבו, ההליך הטיפולי, ציפיותינו והפלסבו שניצור ונצרוב בתודעתנו, יכולים לשנות את תחושת הכאב ואף את כמות משככי הכאבים ומשך ההחלמה! [7]

 

אז הכאב הוא רק בראש שלי?
זוהי השאלה הראשונה שאנו שואלים וחוששים מהתשובה, שהיא אכן כן!
האמירה "הכל בראש" מרמזת על ההפרדה בין גוף ונפש כאילו האדם ממציא את כאבו.  אנו למדים כי הכאב אכן משתנה ומתעצם בראש וכי תפיסתו יכולה להשתנות אך לתהליך זה ישנה סיבה והסבר פיזיולוגי ברור.

 

ריגוש מוגבר
הבעיה היא הכאב הכרוני. ככל שהוא נמשך, כך הוא יוצר שינויים במערכת העצבים המרכזית ובמוח. המוח צריך לעבד את המידע ולהסתגל אליו. דבר זה יוצר שינוי בכדי להגביר את הרגישות ולהגן עלינו.  המשמעות היא אחת: המוח מגיב בריגוש יתר כמנגנון הגנה, זאת אומרת, המוח מצית את הכאב מהר יותר ובצורה מורחבת יותר. שתיים, שינוי אשר מתרחש בקליפת המוח הוא טשטוש אזור הקלט: . אזורים במוח המייצגים אזורי גוף או תפקודם מתחילים לחפוף ביניהם. ככל שהכאב נמשך זמן רב יותר כך השינויים במוח מתגברים. זהו כנראה מנגנון הגנה, כך שיהיה קשה יותר להניע את המקום הפגוע בשליטה המוטורית במוח או שאזורים סמוכים גם הם יהפכו לרגישים [8].

 

אולם איננו צריכים לחשוש מכך, שכן שינויים אלו הינם הפיכים, לדוגמא: האזור הוירטואלי במוח של האצבע המורה אצל קוראי כתב ברייל גדול יותר. אך אם לא יקראו מספר ימים, יקטן שוב [9]
מחקרים חדשים מראים שעל ידי תרגול, טשטוש אזור הקלט הנגרם מכאב (תרגול תנועתי ופרופריוספטי בעיקר), יכול להביא לשינוי באופיו ועוצמתו [10].

 

כאב ומערכת החיסון
מערכת החיסון חשובה מאוד להגנה על הגוף  והיא חשובה מאוד גם בקשר לכאב (הקשר ביניהם התגלה רק לאחרונה).

מערכת החיסון מכילה ציטוקינים (חלבונים קטנים אשר מהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון לבין רקמה תאית אחרת בגוף.(  כשחולים בשפעת לדוגמא, ציטוקינים מעודדי דלקת מופרשים בכמות גדולה. דבר זה גורם לרוב לתחושות הכאב הנלוות לסימני השפעת ולעתים אף מעורר כאבים ישנים. תהליך טשטוש אזורי הקלט נוצר בין השאר בגלל התגובה החיסונית: עצבים פריפריים שנפגעו מגיבים לציטוקינים מעודדי דלקת.

 

גם בזמן חולי ב"מחלות חורף" אנו עדים לעתים  "לחזרתן" של פציעות ישנות [11]    
ודבר חשוב נוסף שעלינו לזכור, את המערכת החיסונית ניתן לפעיל לא רק על ידי פגיעה ברקמות הגוף אלא גם לפי הפרשנות של המוח לאירועים, ואם אנו חושבים שדבר כלשהו הוא נורא הרי שהמחשבות עצמן יכולות ליצור תגובה חיסונית [12]

 

לסיכום:

אוכלוסיית העולם צורכת מעל 100 מיליארד (40,000 טון) כדורי אספירין בשנה. אם היו מסודרים בשורה, היו מגיעים לאורך של כמיליון קילומטר, עד הירח ובחזרה[13]
כולי תקווה שהבנת הכאב תוכל לשנות ולהקל את ההתמודדות עמו.

 


המידע הטוב ביותר מרוכז באתר www.noigroup.com .

באטלר ומוזלי גם כתבו את הספר Explain Pain אשר מרכז את ההבנה והגישות החדשות בתחום הכאב ומומלץ לכל מטפל.

 

  1. Blyth, F.M. et al, 2001, Chronic pain in Australia: a prevalence study 127-134

  2. Kross, E.M. et al. 2011, Social rejection shares somatosensory representation with physical pain 6270-6275

  3. Bainbridge, D 2000, Making Babies: The science of pregnancy. Cambridge

  4. Moseley, G.L., et al 2008, Thinking about movement hurts: the effect of motor imagery on pain and swelling with chronic arm pain 623-631

  5.  Buckalew, L.W. Coffield, K.E. 1982, An investigation of drug expectancy as a fuction od colour, size and preparation 245-248

  6. Price, D.D. 2000, Psychological mechanisims of pain and analgesia vol15, Seattle. 223

  7. Johansson, K, et al. 2005, Preoperative education for orthopedic patients, systematic review 212-223

  8. Wand B.M. et al. 2011, Cortical changes in chronic low back pain 15-20

  9. Pascual-Leone A, Terres F 1993, Plasticity of the sensorimotor cortex representation of the reading fingers of braille readers. 39-52

  10. Flor, H.C. et al. 2001, Effect of sensory discrimination training on cortial reorganization and phantom limb pain. 1763-1764

  11. Watkins, L.R. S.F. 2000, The pain of being sick.: implications of immune to brain communication for understanding pain 51: 29-57

  12. Fields, R.D. 2009, The other brain. New York, Simon and Schuster.

  13. www. Bayer.com, on-line Harmony no.40

     

     

     

     

     

     

     

     

     

Please reload

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון כתבות
Please reload