לחיות את החלום

September 17, 2016

"אני רוצה שזה לא יראה כמו שום דבר אחר בעולם ואני רוצה שתקיף את זה רכבת" (וולט דיסני)

 

וולט דיסני הגה ותכנן את דיסנילנד בשנות ה-40 והיא הוקמה לאחר עמל רב בשנת 1955. לאחר כמה

 

שנים חזונו של וולט דיסני גדל והוא החל לגבש תוכנית שכללה פארק משחקים גדול יותר שבמקביל אליו תבנה במקום קהילה אוטופית שתייצג את התפתחותו של האדם. למצער, וולט דיסני נפטר ב- 1966 ולא זכה לראות את תחילת עבודות הבנייה של חזונו.  אך ב- 1982 נבנה פארק השעשועים 'דיסני וורלד', ובשנת 1996 הוקמה ויושבה העיר סלבריישן (חגיגה),  שנבנתה גם היא על פי חזונו.

 

לפני פתיחת העיר נפגש מנכ"ל חברת וולט דיסני עם עיתונאי מקומי שהכין כתבת תחקיר. המנכ"ל סיפר לו על התכנון הייחודי של העיר, הקהילה שתגור בה ועל הפארק שכבר היה מפורסם בעולם כולו. לבסוף כשהם עמדו לסיים את הראיון וקמו ללחוץ ידיים לפרידה,נאנח העיתונאי ואמר "חבל מאוד אדוני, שמר וולט דיסני לא הספיק לראות את הפארק והעיר החדשה". המנכ"ל עצר לרגע והתבונן בעיתונאי בעיניו ואמר לו בקול ברור  "הוא כבר ראה את זה אז בראשו, ולכן אתה יכול לראות את זה עכשיו בעיניך".

 

"אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לעשות את זה"(וולט דיסני)

 

אנו נמצאים במציאות שונה מאוד מהמציאות שהייתה קיימת עד  לפני רק 50 שנה בסין או במערב . אנחנו חיים בעולם שהוא כפר גלובלי של אינטרנט, פלאפון, טאבלט וטלוויזיה. בכל מקום אנחנו יכולים לקבל אינפורמציה, תמונות וקשר כמעט מיידי.

 

יש לנו קהילה של כ- 1500 מטפלים ברפואה סינית שבה אנו משוחחים, עוזרים, מלבנים בעיות וצוחקים אחד עם השני.

 

יש לנו אפשרות לחיות עם מי שאנו רוצים ואיך שאנו רוצים, במסגרות ובקהילות שונות, גם אם הממסד לא מכיר בכולן.

 

אנחנו חיים במציאות שהיא רכבת הרים של ריגושים וגירויים חדשים מדי יום. של מאכלים וטעמים, נסיעות וחופשות לכל יעד בעולם, המצאות וטכנולוגיות חדשות  (עד לפני שבע שנים כולנו היינו עם טלפון לחצנים) ופוקימון גו.

 

כל מספר דקות יש מבזק חדשות מיוחד על כל פיפס שהתרחש בעולם. אני פותח אתר אינטרנט ורואה פיגוע בצרפת, מהפכה בטורקיה, החופשה של רונאלדו ומלחמות מים במזרקה בכיכר הבימה.

אך עם כל חופש הבחירה שיש בידינו, אני נוכח שחלק גדול מהחברה מבולבל, עצוב ומכווץ מפחד. כשחיים כל היום בלונה פארק והחיים הם סחרחרה של ריגושים וסיכונים, האדם הופך ? למה הופך? והתמצית מתייבשת (איזו תמצית?).

 

כשחיים ברכבת הרים של עליות רגשיות קיצוניות מחד (מי יזכה בגמר האח הגדול?) ובירידות נפשיות ומנטליות קשות מאידך (כמו בחירות לכנסת ולראשות הממשלה), אנחנו למעשה עסוקים בחיצוני ובמילוי חיינו באשליות שמרחיקות אותנו מהאמת הפנימית שלנו.

 

הרמן הסה כתב "אין מציאות זולת זו השוכנת בתוכנו. זו הסיבה שאנשים רבים אינם חיים חיי מציאות. הם רואים את התמונות שמחוצה להם כממשות ואילו לעולם שבתוך הגוף והנפש אין הם מניחים כלל להתגלות".

 

כשאדם מפסיק להתבונן פנימה ולשאול שאלות כגון: מהו חלום חיי? האם אני מבטא את הסגולה  העצמית שלי ועושה פעולות בעלות ערך עבור עצמי והקהילה בה אני חי? האם אני מגשים את החלום שנקרא חיי וכותב את התסריט שלי בעצמי או שאני משחק בסרט שמישהו אחר כתב בו את התסריט ?

 

כשאני מפסיק לחיות את החלום שלי, אני מתחיל לחיות חלומות שאחרים מוכרים לי.

 

התאווה גורמת לציר הפנימי להתמלא ולהיסתם והתנועה שלו כמרכז משתבשת.התוצאה היא, שאש הקיסר והידיעה (שהיא המודעות והנוכחות למה שקורה סביב (משוייך לאיבר הלב השמיימי) וגם לידיעה מה נכון ומה אינו נכון לו (משוייך למעי הדק), נעלמים והאדם מאבד את דרכו ואינו יכול עוד לבטא  את הסגולה הייחודית שטמונה בו כלפי הבריאה והאנושות.  

 

אלו חיים של כאב אמיתי אליהם מתלווה לרוב גם סבל. כי בחלומות שמכרו לנו צריך להיות צעיר, חטוב, חזק אבל רגיש, בעל יכולת שירה, מאובזר בכל המוצרים הנחשבים ועדיף שתוכל גם לבטא זאת בתוכנית טלוויזיה כלשהי, כדי להיות מאושר.

 

"למרות שאבקת זהב היא מצרך יקר, כשהיא נכנסת לעינינו היא מעוורת אותנו" הסי טאנג

ואנחנו גם יודעים ש"לא כל הזהב נוצץ ולא כל מה שנוצץ עשוי זהב"

 

המילה DAO (דאו) נכתבת כסימניה שמורכבת משני חלקים:, הראשון (החיצוני) הוא דרך ומשמעותו היא גם לצעוד,  והשני (הפנימי) הוא תיאור של ראש שיש בו שיער ופתחי פנים.

 

משמעות הסימניה (לפי הרצאתה של אליזבת רושאט בשנת 1999) היא דרך אבל גם ללכת קדימה ולצעוד בראש. זאת אומרת, שעצם הליכתו של האדם יכולה ליצור את הדרך או לחילופין שהדרך קיימת והאדם צועד בה.

 

לעומת משנתו של קונפציוס, שסללה דרך אחת שעל כולם לצעוד על פיה, ה DAO (דאו) בדאואיזם מציג תפיסה שונה ל"דרך" הדאו הוא דבר שאינו מוחשי. זהו דבר שתומך ומנחה מבפנים כל ביטוי של חיינו,  אם  אנו רוצים להיות בשיא של עצמינו. "הדרך הרצויה לעשות זאת מבלי להיות כבול אחד בתוך השני היא לעשות את מה שצריך ונכון לי לעשות מתוך העצמי שלי, אחרת אין לעשותו " (לפי הרצאתו של הכומר קלוד לארה 1999).

 

"הלב הוא זה שנותן, האצבעות רק עושות את המלאכה"   משפט אפריקאי עממי

 

אני יודע שכל מי שבחר במקצוע של "מטפל/מרפא", בחר בכך מתוך מקום פנימי ועמוק של שליחות. שליחות לעזור ולתת מעצמו למען אחרים. כולנו עמלים יום יום, כל אחד בדרכו ובשיטתו להפסיק את הסבל ולהתמיר את הכאב. הרצון הזה לטפל באחרים הוא החלום שלנו! חלום של נתינה וריפוי! אנו חיים את החלום של עצמנו עם משמעות ואחריות שנלוות להגשמת החלום שאין בו כסף רב, אבל יש בו שפע. אין בו כבוד וכיבודים, אבל יש בו נדיבות ושמחת הלב.

 

"אתה יכול לחלום ולעצב את המקום היפה ביותר בעולם, אך נדרשים אנשים כדי להפוך את החלום למציאות". וולט דיסני

 

בכדי להגשים את חלומנו אנו נאלצים לעבוד קשה ולהיות מעבר למטפל גם המנכ"ל של העסק, הסמנכ"ל ואיש השיווק וגם המנקה שזורק את הזבל מהפחים (מי מאיתנו לא שם לפחות פעם אחת את הטלפון שלו בקבוצת "מטפלים מחפשים מטפלים"? מדגיש את הרצון שלנו להתפרנס ולהשיג לקוחות) ואם כל הקשיים אנחנו עדיין חולמים את חלומנו.

 

חלק גדול מבחינתי בטיפול באדם שמגיע אלי, אינו רק הנקודה הכי נכונה לדיקור או הצמח הכי מתאים, אלא "לגעת" בנשמת המטופל. לדעת לשאול את השאלות הנכונות (זה יכול להיות גם: האם אתה עושה דברים שאתה אוהב?), כדי לפתוח בפני המטופל את הראייה על הדרך שלו, על הדאו שלו: האם הוא חי את חלומו.

 

כאשר התשובה היא חיובית, אני יודע שהטיפול יהיה קל יחסית, כי האדם בריא בשורש שלו. כאשר אני נוכח שהאדם אינו חי את חלומו, אז במקביל לטיפול הסימפטומטי אטפל גם בשורש, במקור. ואחשוף רובד נוסף שלי כמטפל ומרפא: אעזור, אדריך ואנחה אותו ללכת בדרך הלא נודעת ולמצוא את החלום שבתוכו, שכן כמרפאים (גוף ונפש), אנחנו למעשה מהווים גם מלווים ומורי דרך עבור מטופלינו.

 

"כאשר התשוקה שוככת נולדת נדיבות " ג'ק קורנפילד

 

במהלך השנים נוכחתי לראות שמטופלים שהתחילו לחיות את החלום של עצמם, איזנו מהר מאוד את חוסר האיזון שלשמו באו לטיפול. לדוגמא: מטופלת שהגשימה עיסוק ועבודה עליהם תמיד חלמה וחדלה מלעבוד במקומות בהם לא רצתה בשל פחדים וחוסר אמון בעצמה וביכולותיה, נרפאה מבעיות נשימה ואלרגיות מהם סבלה ממושכות; מטופלת אחרת שהצליחה לבנות זוגיות ארוכה ואוהבת, לאחר שנים ללא מערכות יחסים משמעותיות עקב פחד מפגיעה ברגשותיה, נרפאה מבעיות עיכול ודלקות בדרכי השתן;.אדם מבוגר שלאחר שנים של עבודה מסביב לשעון כמנכ"ל , פינה מקום ביומנו העמוס לעבודה רוחנית מדיטטיבית שתמיד התעניין בה אך פחד להרשות לעצמו לעשותה ולפתע המיגרנות נעלמו ולחץ הדם התאזן.

 

"אם תרצו אין זו אגדה... אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם הוא אגדה, ויישאר אגדה..."  בנימין זאב הרצל

 

אם עד לפני 100 שנה מרבית בני האדם חיו את חייהפ לפי איך שנולדו: מעמד, גזע, תרבות ומקצוע, אזי כיום יש לנו את זכות הבחירה ואפשרות לחיות את החופש והחלום שלנו.

 

אנחנו קהילה של מטפלים שחיים לצד עולם שהוא סוג של לונה פארק מרתק ומבלבל כאחד. המסר שאנו מעבירים בעצם עיסוקנו ובהגשמת החלום והסגולה האישית שלנו, הוא מסר חשוב בפני עצמו וראוי שנעביר אותו למטופלים שלנו.

 

 

 

 

 

Please reload

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון כתבות
Please reload