הצד הרגיש של הבטן - IBS

כמטפל ברפואה סינית, המתמחה בתחום הפרעות עיכול,  הבחנתי במהלך השנים, כי רבים מהמטופלים

הסובלים מ"תסמונת המעי הרגיש" סובלים למעשה מהפרעה "עצבית" או "רגשית", ולאו דווקא מהפרעה פיזית במערכת העיכול שלהם.
במאמר זה, אתאר בקצרה את הקשר הישיר והברור שבין המערכות הפיסיולוגיות שלנו הקשורות למערכת העיכול, לבין תחום הרגש ומערכות הנפש באדם, על-פי הרפואה הסינית.

 

אחד מן המקורות החשובים להבנת נפש האדם, ברפואה הסינית, הינו הפרק השמיני בספר "ציר רוחי", הטקסט הקליני של 'הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב' - המקור הסדור ביותר לרפואה סינית שאנו מכירים כיום.
 

ספר זה, אשר נכתב לפני כ- 2300 שנים, מציג פרק שלם הדן בפעילות הנפש ורגש האדם, ומפרט את מאפייני הנפש השונים, רגשות בסיסיים הפועלים בנו באופן טבעי, וכאלו היכולים לייצר מחלה.
בפרק זה ניתן למצוא רעיונות ועקרונות המסבירים את התנועה הרגשית בנפש האדם, המקשר אותה באופן ישיר ומובנה ליסודות התאורטיים של הרפואה הסינית.

 

כבר במשפט הראשון של הפרק נאמר לנו: "העיקרון הראשי של כל פעולת דיקור, חייב להיות מושתת בנפש".
אחת הפרשנויות הרווחות לכך, היא שראשית הטיפול בדיקור (ובכל כלי טיפולי אחר), יש להבין את המבנה הנפשי של האדם, את המאפיינים הרגשיים הפועלים בתוכו ומשפיעים על מהלך חייו.

בהמשך הפרק, מוסבר לנו, כיצד מחשבות משרתות את הפעולות הנפשיות שלנו באופן רגיל, ומה קורה כאשר הן פועלות באופן שאיננו תקין, ומכאן – יוצרות הפרעה.
מתוך תפישה זו, ניתן להסיק, כי אם נדע להבין ולהפנים את עולמו הפנימי של  האדם, נוכל לטפל בו באופן יעיל יותר ולסייע ביצור פעילות תקינה במערכות גופו.

 

תסמונת המעי הרגיש - IBS הינה הפרעה המייצגת באופן ברור את תפישת העולם הטיפולית של הרפואה הסינית, כתסמונת המשלבת בין תחושות פיזיות להיבטים רגשיים.

מהי תסמונת המעי הרגיש – IBS? 
ראשית, נגדיר מהי תסמונת:
תסמונת היא אוסף של סימפטומים (תסמינים) אותם מציג המטופל.
על-מנת לקבוע האם אכן סובל המטופל ממעי רגיש, נקבעו הגדרות קבועות (שם ההגדרה לתסמונת נקרא בשפה המקצועית "קריטריוני ROME-3"). מבין התסמינים ניתן לציין:

  • כאבי בטן תכופים או אי-נוחות בטנית, שהופיעו בין 3 ימים לחודש, בשלושת החודשים האחרונים.

  • אזורי כאב מוגדרים הכוללים את הבטן התחתונה, ובייחוד הרביע השמאלי תחתון.

  • שיפור בכאב לאחר יציאה.

  • התקף המקושר לשינוי באופי (מרקם\צורה) של היציאות.

  • התקף המקושר לשינוי בתדירות היציאות.

תסמונת המעי הרגיש - IBS הינה אחת מן המצבים הרפואיים השכיחים ביותר. 15%-20% מן האוכלוסייה סובלים מתסמונת זו, באופן כזה או אחר. (כ-45 מיליון בארה"ב בלבד!), כאשר 2 מתוך 3 הינן נשים.
הלוקים בתסמונת, סובלים בעיקר מכאבי בטן ושינויים ביציאות, כגון: יציאות לא סדירות, שלשולים, עצירות או שלשול לסירוגין. תיתכנה גם תופעות נוספות, כגון: נפיחות בטנית, דחיפות למתן צואה ויציאות ריריות.

 

מדוע אם כן הפרעה זו מכונה "תסמונת" ולא "מחלה"?
התשובה לכך נעוצה במורכבות האבחנה. תסמיניה רבים ומגוונים, בעלי אופי משתנה ויכולים להופיע ולהיעלם שוב. היא יכולה להתבטא באופן שונה, בין אדם לרעהו.

 

כיום, ישנן תיאוריות רבות המתייחסות להופעת התסמונת, ופעילותה.
סיבות אפשריות להופעת התסמונת עשויות להיות:

  • נטייה גנטית (טרם הוכח באופן מובהק);

  • דלקות מעיים;

  • המצאות פעילות בקטריאלית\טפילי-מעיים\אמבות;

  •  עומס מקומי של פלורת המעי;

  • אי-סבילות למזונות שונים;

  •  ותקשורת עצבית לקויה, בין המוח למערכת העיכול.

 

מבין התיאוריות המרובות אתייחס בעיקר לאותה גישה המצדדת בתקשורת עצבית לקויה בין המוח למעי.

כיום, אנו יודעים (על בסיס מחקרים), כי ישנו קשר נוירולוגי ישיר ומשמעותי להופעת ההפרעה ולפעילותה.

 

המעי שלנו מכיל מעל כ- 500  מיליון נוירונים המייצרים מערכת ענפה של קשרים עצביים. זוהי המערכת המעוצבבת  השנייה בגודלה אחרי המוח, ולכן מכונה גם "המוח השני".
במעי שלנו, פועלים לא פחות מ- 40 נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים), ביניהם כמובן, שני מוליכים עצביים חשובים ומהותיים –  סרוטונין ודופמין, האחראיים, בין היתר, על השריית תחושת רוגע ושובע, תחושה כללית טובה, רפיון שרירים, תפקודים מחשבתיים גבוהים ועוד.
מכאן, אנו למדים, שלחץ ומתח רגשי יכולים להוות, בתנאים מסוימים, בסיס וגורם להופעת התסמונת של מעי רגיש.

 

רפואה סינית הקשר בין הגוף והנפש
התאוריה הבסיסית של הרפואה הסינית, מתארת פעילות של מערכות שונות (ברמת הבסיס ישנן 14 מערכות) האחראיות על תפקוד, ויסות ויצירה של תהליכים שונים המייצרים פעילות חיים תקינה.
ברפואה הסינית מתייחסים לחמש איכויות עליונות הקשורות לפעילות שאיננה פיזיולוגית ובעלת מאפיינים "רוחניים": Zhi - תודעה, כוונה;  Po - נפש "גסה" (החיבור לארצי/לגשמי);  Yi – חשיבה;  Hun – נפש מעודנת (החיבור לשמיימי); ו- Shen  - האספקט הגבוה והטהור ביותר מבין חמשת רובדי הרוח, המאגד את כל יתר הרובדים האחרים.

לכל אחת מהן איכות אחרת המאפשרת פעילות נפשית תקינה בחיינו.
 

כל אחת מן האיכויות האלו, קשורה עם איבר אחר מבין חמשת האיברים המלאים: Hun - כבד, Shen - לב, Yi - טחול, Po - ריאות ו- Zhi כליות.

אספקטים אלו, מאפשרים לנו וויסות תפקודי בחיי היומיום ומייצרים 'תנועה חיונית' (המכונה צ'י), אשר הינה בעלת אופי רגשי המניעה אותנו לנוכחות והתנהלות תקינה, בינינו לבין הסביבה.

 

לאיברים המלאים, דלעיל, מקושרים גם רגשות שונים: לב – עליצות/שמחה, כבד – כעס ועצבנות, טחול – דאגה וחשיבה, ריאות – עצב ויגון, כליות – פחד, ושני רגשות נוספים, המקושרים למספר איברים ומנגנונים:  מתח ובהלה.  אלה, עשויים, בתנאים מסוימים, לחדור אל מערכת הלב (הסינית), אשר אחראי על אישור איכות הדם (כמו קיסר הנותן את חותמתו), וקשור עם ה – shen.

רצונות עודפים, תשוקות גדולות מידי וחוסר סיפוק אישי, עשויים לייצר תנועה עודפת בלב, או לחילופין, חוסר יכולת של הלב לשלוט בדם ולהוות ל- shen עוגן ומשכן שקט ורגוע, ועל ידי כך, לייצר חוסר ויסות, ולהוביל ליצירת פתולוגיות שונות. מעניין לראות, שכאשר מתארים את הרגשות הללו, ההתייחסות אליהם היא לתנועה של הצ'י. שינוי בתנועת הצ'י, אשר מביא לפגיעה בזרימה החלקה שלו בגוף.
 

מכאן, ניתן לומר, שהמערכות הקשורות לפעילות רגשית ולתפקודים פיזיולוגים של עיכול, ספיגה והפרשה, תלויים אלו באלו, ואף טומנים בחובם פעילויות רגשיות\נפשיות ופיזיולוגיות כאחד.
 

התיאור הנ"ל, מציג מצב לפיו, יש במחשבה וברגש כדי להשפיע על תנועת הצ'י, המשפיעה בין היתר, על מערכת העצבים, והעשויה להתבטא בכאב (כתוצאה משינוי בתנועת הצ'י) ותפקוד פיזי לקוי. מצב הנפוץ במקרים רבים של מעי רגיש.

כאשר, אנו מתייחסים לתפקוד מערכת העיכול, לפי הרפואה הסינית, ניתן לציין חמש מערכות עיקריות – הכבד, המרה, הטחול, הקיבה, המעי הדק והמעי הגס.
מערכות אלו מקיימות, ביחד וכל אחת לחוד, את הפעילות היומיומית של העיכול – פירוק המזון, הפרשה, ספיגה, יצירת חומרים חיוניים והפצתם לכלל הגוף. מכאן, חשיבותן של המערכות באסטרטגיה הטיפולית היא חיונית, וסביר, כי נדרש להתייחס אליהן, כחלק מתהליך הטיפול.

כשם שהתסמונת מוכרת ברפואה המערבית כהפרעה מורכבת ומגוונת, כך גם הטיפול בה ברפואה הסינית.
כתוצאה מניסיון קליני מצטבר, אנו מכירים כיום בכך, שכל אחת מ- 14 המערכות הבסיסיות יכולות להוות חלק מהמערך הפתולוגי של התסמונת, אך כמעט תמיד, נראה בה גם מעורבות ניכרת של איברי העיכול ה"סיניים": כבד\כיס מרה, טחול\קיבה, מעי דק ומעי גס.
תפקוד לא תקין של מערכות ואיברים אלו, עשוי להוביל לסימפטומים המגוונים מהם סובלים בעלי תסמונת המעי הרגיש, עפי שהזכרנו דלעיל.

 

חשוב לציין גם, את המערכות הנוספות הקשורות להפרעות רגשיות:  

1. הלב והמערכת המשרתת אותו – מעטפת הלב (מכונה גם שומר הלב ואש השר);

2. הכליות המכילות את התמצית המרוכזת ('תמצית חיונית' עימה אנו נולדים) של הגוף (jing) ולמעשה "אוחזות" ותומכות בתהליכים הנפשיים.

לכן, מטופל הפונה לטיפול במעי רגיש, באמצעות רפואה סינית – דיקור וצמחי מרפא, יטופל על-פי רוב, בהתייחס לחוסר האיזון המתקיים במערכות גופו, כחלק מתהליך שיקום וריפוי הגוף והנפש, ובכך יוביל להפחתה והעלמות התסמינים הנלווים לבעיה.
טיפול יעיל ברפואה הסינית, יוצר שינויים בכלל המערכות הרלוונטיות, ובכך מביא לאיזון של הפעילות הפיזיולוגית, המתבטאת בשיפור ואיכות חיי המטופל.

עקב כך, ומתוך ניסיון, המטופל בדיקור סיני יחווה שיפור בהרגלי התזונה, שיפור מצב  ואופי היציאות, שינה שקטה, רוגע נפשי והפחתה בחרדה, שיפור בחשק המיני ועוד.  

 

Please reload

לחזרה לסיניעט ללחץ על האיקון

כתבות אחרונות
Please reload

ארכיון כתבות
Please reload